כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

תענית כ"ז (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


תענית כ"ז (ע"ב):

ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת קל וחומר בשבת עצמה.

ההבדל בין ערב שבת לשבת עצמה הוא שהנהגת ערב שבת היא מפני כבוד השבת והנהגת השבת עצמה משום ענג שבת.
כך מבואר בלשון הרמב"ם בפ"ל מהלכות שבת (הלכה א', ב', ז' וי'):

א. ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר (ישעיהו נ"ח) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד.
ב. איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך.
ז. איזה הוא עונג זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח ואם אין ידו משגת אפילו לא עשה אלא שלק וכיוצא בו משום כבוד שבת הרי זה עונג שבת ואינו חייב להצר לעצמו ולשאול מאחרים כדי להרבות במאכל בשבת אמרו חכמים הראשונים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
י. אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה והוא שהיתה ידו משגת ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת ובימים טובים בשעת בית המדרש אלא כך היה מנהג הצדיקים הראשונים מתפלל אדם בשבת שחרית ומוסף בבית הכנסת ויבוא לביתו ויסעוד סעודה שניה וילך לבית המדרש יקרא וישמע עד המנחה ויתפלל מנחה ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין ויאכל וישתה עד מוצאי שבת.

"לכבוד שבת" זה ביטוי של הכנה לשבת ו"ענג שבת" הוא ביטוי לשבת עצמה.
בערב שבת אין איסור עצמי בתענית. הסיבה שלא התענו היא "מפני כבוד השבת", והיינו שלא ייכנסו לשבת בתענית מפני כבוד השבת. ק"ו לשבת עצמה שלא רק פוגעים בכבוד השבת כי אם גם בענג השבת.
התענית היא ממידת הדין. הכבוד והענג שייכים למידת האהבה1 והחסד. אם בערב שבת שהנהגתה באה רק מצד כבוד השבת, כבר אין מתענין, קל וחומר לשבת עצמה שהנהגתה באה מצד הכבוד והענג שהם חסד מרובה יותר שלא יתענו.






1 עי' לשון הרמב"ם בהל' יסודי התורה "האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וליראה ממנו". "נכבד" מקביל לאהבה ו"נורא" ליראה. כל מצינו מצות כיבוד אב ואם יחד עם מורא אב ואם. וכן כבוד המקדש שמורא מקדש וכן כבוד ת"ח ומורא ת"ח. הכבוד סעיף באהבה ועל כם בא הוא לעומת המורא ודו"ק.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.