כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

תענית כ"ח (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


יום שיש בו הלל או מוסף וקרבן עצים אין בו מעמד כל שיטה לפי דעתה איזה מעמד היה דוחה.
נראה שיש לחקור אם המוסף הוא סיבה לדחיית מעמד או סימן. סיבה היינו משום שהיה בו טירחא יתירה (עי' רש"י במשנה) וסימן היינו משום דהוי יום טוב (קרן אורה).
נראה שלמ"ד דהוי סימן י"ל שהמוסף וההלל הם ביטוי לשמחה שהיא בחי' חסד ומעמדות הם ביטוי לתחינה ותענית לכפרת עוונות שהם בחינת דין. על כן דחה מוסף את המעמד, שאין שייכות לתחינה ותפילה וכפרה ביום שמחה.
בזה יש לבאר את הקל וחומר שאמר רב אשי:

השתא דלאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן?

לדעתו הוי סימן, ואם לאו דידיה דחי שמוסף דוחה מעמד של מנחה ובחינת יום טוב מתפשטת עד לזמן מנחה ודוחה מעמד, קל וחומר לזמן מוסף שיש בו בחינת יום טוב, שהרי הוא המקור לשמחה.
ביאור הקל וחומר שאם מנחה שאין בה ביטוי של שמחה כשלעצמה, מ"מ נדחה מעמד שבה והשמחה שיש בה בהמשך למוסף לא מאפשרת קיום המעמד שהוא בחינה של דין, קל וחומר למוסף שהיא זמן של שמחה שאינה מאפשרת דין מעמד אצלה.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.