כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יבמות נ"ו (ע"ב) - לימוד מקל וחומר


נאמר במשנה:

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין.

ואומרת הגמרא:

תניא אמר ר"מ ק"ו ומה קדושי רשות אין מאכילין קדושי עבירה לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בקידושי רשות שכן אין לו להאכיל במקום אחר תאמר בקדושי עבירה שכן יש לו להאכיל במקום אחר.

דברי רבי מאיר קשים להבנה. מה פירוש קידושי רשות אין מאכילין. בפשטות הכוונה לקידושין רגילים שישראל נושא ישראלית, וקידושין אלו אין מאכילין בתרומה. אלא שיש להבין מה ההו"א ומה קשר תרומה לישראלים.
אלא שרש"י פירש את הגמ' על פי הגירסא שהיתה לפניו ומצויה לפנינו. כך כתב רש"י בלשון אחר:

ומה קדושי רשות - ישראל שקדש בת ישראל אין מאכילה בתרומה.
קדושי עבירה - כגון אלו לא כל שכן?
במקום אחר - אפילו נשאת תאמר בקדושי עבירה שיש לו להאכיל בראויה לו.

והקשו התוספות (ד"ה מן האירוסין):

וקשה לר"י דמה ק"ו הוא זה דכיון דליכא צד כהונה כלל מאין להם להאכיל לאותם הקידושין. עיי"ש עוד.

נראה שעל כגון דא נאמר על רבי מאיר שלא יכולים היו חכמים לעמד על סוף דעתו. אף על פי כן ננסה לבאר דבריו אחר שנאמרו ונתפרשו על ידי רש"י.
לא דבר ריק הוא שרבי מאיר הזכיר קידושין בדבריו, אף שבמשנה נאמר אירוסין.
קידושין לשון חכמים היא, שבאו להגדיר את עומק הקשר בין איש לאשתו, שעושה אותה כהקדש.
אף דין אמירה בקידושין שמיוחד הוא, נובע מגדר ההקדש הנעשה בדברים.
היכולת להגדיר מעשה האירוסין כקידושין, בא משום שכלל ישראל נקראים ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אף על הקדוש ברוך הוא אנו אומרים:

מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין.

אם כן הקידושין המיוחדים של כל ישראל המקדש בת ישראל נמשכים הם מן הקידושין שמקדש הקב"ה את עמו ישראל.
כיון שבמעשה זה מתגלה הקדושה הישראלית, ראוי היה שהקידושין אף יאכילו בתרומה כביטוי לקדושה מיוחדת זו1.
אף על פי כן, לא מאכילין הקידושין בתרומה. אף שמצוה וקדושה יש כאן, אכילת תרומה אין כאן.
קל וחומר לקידושי עבירה, הפועלים בכיון הפוך. קידושי ישראל פועלים בכיוון של קדושה. אבל קידושי עבירה של כהן גדול לאלמנה מורידים מן הקדושה והם דוגמה של קלקול הקדושה, בודאי שלא יאכילו קידושי עבירה בתרומה.






1 עי' כתובות ט"ז שמעבירים כוס של תרומה לפני הכלה בקידושי בתולה "כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה" ובהמשך "זו ראשית כתרומה" הרי שמצינו שייכות של קידושי בתולה לתרומה והן הן הדברים. דו"ק ותשכח.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.