כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בראשית (צ"ב ז') - לימוד מקל וחומר

בראשית רבה (צ"ב ז'):

תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה... הן בני ישראל לא שמעו אלי וק"ו ואיך ישמעני פרעה (שמות ו').


"צדקו יחדיו" רבי יוחנן אומר זה קל וחומר (ילק"ש תהילים פ' י"ט)

לרבי יוחנן קל וחמור מחבר את הקל והחמור להיותם יחדיו. הקל נערך מול החמור והחמור אל מול הקל ומשניהם יחד יוצא הדין האחד.

"בחומר - זה קל וחומר" החומר מדביק הלבנים זו לזו בחינת קל וחומר.
משה נשלח אל בני ישראל לבשרם על הגאולה ממצרים ועל לכתם לארץ ישראל. "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". אחר כך הוא נשלח אל פרעה. משה מבין שהוא צריך לומר לו אותם דברים שאמר לבני ישראל. אם פרעה אכן יקבל דברי משה ויצהיר "הצהרת פרעה" על בית לאומי לישראל בארץ ישראל, זה בודאי ישכנע גם את בנ"י בגאולתם הקרובה.
על כן בא הקל וחומר "הן בני ישראל לא שמעו אלי" לשמוע על גאולתם הקרובה, והלא הם מונהגים בהנהגת מידת הרחמים והקב"ה חפץ ביקרם, "ואיך ישמעני פרעה" לשחרר את ישראל והלא הוא במידת הדין והדבר הזה הוא נגד רצונו ולרעתו.
כיון שמדובר על אותם דברים אפשר לומר על זה "צדקו יחדיו" זה קל וחומר, שכן אפשר להעריך את פרעה מול ישראל וביחס אליהם בודאי שניתן לומר "איך ישמעני פרעה".
יש כאן בחינה שהקל והחמור בחיבור אחד הם, ועל מישור אחד הם עומדים ואז יש לדרוש מידה זו.
מתאימים הדברים לבאורו של הרב קוק את מידת קל וחומר.
זוהר כ"ז (ע"א):

כגוונא דא אמרו מארי מתניתין, וימררו את חייהם בעבודה קשה, בקושיא, בחומר בקל וחומר, ובלבנים בלבון הלכתא, ובכל עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם וגו' דא משנה

אכן אח"כ הקב"ה שולח את משה לישראל ולפרעה, לישראל הוא נשלח להנהיגם במידת הרחמים מתוך הבנה לסבלם ולפרעה נשלח להנהיגו על פי כבודו הראוי לו במלכותו.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.