כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

קל וחומר מנדב ואביהוא - לימוד מקל וחומר

נאמר בויקרא (י', ג'):

ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן.

ופירש"י:

הוא אשר דבר וגו' - (זבחים קטו) היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט) א"ת בכבודי אלא במכובדי א"ל משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך (ת"כ וי"ר):
וידם אהרן - (שם ושם) קבל שכר על שתיקתו ומה שכר קבל שנתייחד עמו הדיבור שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין:
בקרובי - בבחירי:
ועל פני כל העם אכבד - כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא ומתעלה ומתקלס אם כן באלו כ"ש ברשעים וכן הוא אומר (תהלים סח) נורא אלהים ממקדשיך אל תקרא ממקדשיך אלא ממקודשיך:


וביתר הרחבה נאמרו הדברים במדרש הגדול:

איסי בן יהודה אומר, לא מתו בני אהרן אלא כדי לקדש שמו שלמקום, ושלא ליתן פתחון פה לכל באי עולם, שלא יאמרו שלא שרתה שכינה באהל מועד אלא בערפל, שהרי נדב ואביהוא נכנסו לפני ולפנים ולא הוזקו. משל למה הדבר דומה? למלך שבנה פלמודין ושכללה וקבע כסא בתוכה, נכנס אחר מבני פלטין, נטל כתר, ונתן בראשו וישב לו על כסאו. אמר המלך: אם אני מאריך פני עם זה, עכשיו כל בני פלמין שלי, עושין לי כך, ונמצא כבודי מתמעט, מיד אמר לספקלמור וחתך את ראשו. כך כיון שנכנסו נדב ואביהוא לפני ולפנים אמר הקב"ה אם אני מאריך פני עם אלו עכשו כל אחד ואחד מישראל עושין לי כך, ונמצא כבודי נתמעט, אלא ימות נדב ואביהוא ומאה כיוצא בהן, ואל יתמעט כבודי אפילו שעה אחת, ואמר למלאך ונגפן והוציאן לחוץ, ונפלה חלושה במקורבין קל וחומר במרוחקין, ועליהם ועל כיוצא בהן נאמר, אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל, כי מעשה ידיו כולם (איוב ל"ד י"ט). מאי אשר לא נשא פני שר? אלו משה ואהרון, שלא נשא להן הקב"ה כהרף עין. אין לך בעולם למעלה מגדולתו של משה, שהוא אב בתורה, אב בחכמה, אב בכהונה, שהוא מבקש רחמים על כל ישראל, ונענה, ובשביל הדבר קל שיצא ממנו, שאמר "שמעו נא המורים" (במדבר ב'), נגזרה עליו גזרה מיד, שלא יכנס לארץ, ואע"פ שסדר כמה תפילות, וכמה תחינות שתבטל גזרה זו, ולא נתן לו, אלא אמר לו הקב"ה: רב לך אל תוסף דבר אלי, שאין לפניו לא עולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד. וכן אין לנו מקודש יותר מקדושתו שלאהרן, ולא מעלה על מעלתו, וכשבאו בניו לאותה חטייה לא האריך להן לכבוד אביהן, אלא וימת נדב ואביהוא על פני אהרן אביהם (במדבר ג' ד') מאי על פני, שלא נשא להן פנים בשביל אביהם, והלא דברים קל וחומר, מה אם משה ואהרן שיש בהן כל המדות הטובות שבעולם, שכל העולם אינו עומד אלא בשבילן, לא נשא להן הקב"ה פנים, שאר בני אדם ההדיוטות על אחת כמה וכמה.


הצדיקים הן קרוביו של הקב"ה. כך גם מתייחסת התורה לנדב ואביהוא "בקרובי אקדש".
אף על פי כן נוהגת עמהם מידת הדין בשעה שהם חוטאים ופועלים נגד רצונו של מקום.
דבר זה גורם לייראתו יתברך שכן הכל יראים ממנו ויודעים שאין ותרנות לפני המקום והכל מדוקדק ומדוייק כחוט השערה.
אם בקרוביו מתקלס שמו ומתירא על ידי דין ולא רק בדרך של רחמים וטובה, קל וחומר לרחוקיו1, הרשעים, שהדין ראוי להם יותר, ששמו מתקלס ומתעלה ומתירא בשעה שנעשה בהם דין והעולם מתבסם.
לימוד קל וחומר זה מתאים לדרכו של הרמ"ע מפאנו שביאר מידת קל וחומר בבחינה של למעלה ולמטה (עי' במבוא לקל וחומר).
כך נוכל ללמוד על הנהגתו של הקב"ה. מהצורה שבה מתנהג עם קרוביו נוכל ללמוד על דרך הנהגתו עם רחוקיו ועם כלל העולם כולו.






1 עי' במכילתא בשלח פ"ח (מובא בתורה שלימה על אתר אות כ'): "מדת בשר ודם מוראו על רחוקים יותר מן הקרובים, אבל מי שאמר והיה העולם, מוראו על קרוביו יותר מעל רחוקיו, שנאמר בקרובי אקדש".
הבנה זו מנוגדת לדרך הקל וחומר שהלך בה רש"י שכן דווקא בקרוביו מתירא שמו ולא מרחוקו שזו מידתו של מי שאמר והיה העולם. רק ממידת בשר ודם נוכל לעשות קל וחומר אף זה כלול בזה שק"ו אדם דורש מעצמו על פי דרך בשר ודם.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.