כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

נדרים ס"ז (ע"ב) - לימוד מקל וחומר

נדרים ס"ז (ע"ב):

ולאו ממילא שמעת מינה איבעית אימא דהויה קדושין משמע אימא אב לחודיה מיפר אם כן ואסרה איסר בית אביה יניא אותה למה לי השתא יש לומר במקום ארוס מיפר אב לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא אימא אב ליבעי ארוס וארוס לחודיה מיפר וכי תימא אב דכתב רחמנא למה לי מיבעי ליה דאי הקים הקים אם כן בית אישה נדרה למאי כתב קל וחומר ומה במקום אב ארוס מיפר לחודיה שלא במקום אב מיבעיא אימא אם בית אישה נדרה לומר שאין הבעל מיפר בקודמין ומיניה ארוס מיפר בקודמין אלא לאו משום שותפותיה דאב

פעמיים מופיע ק"ו בדף זה. האחד על אב שמפר לחודיה שילפינן מק"ו, אם במקום ארוס מפר לחודיה, שלא במקום ארוס מבעיא?
השני על בעל שמפר לחודיה. אם בארוסה במקום אב, מפר ארוס לחודיה, שלא במקום אב, היינו בנשואה, קל וחומר שיפר בעל לחודיה.
עצם מושג הנדר הוא דין. "לאסור איסר על נפשה" ואיסור הלא במידת הדין הוא שמגביל וקושר האדם. הפרת נדרים והתרת האיסור, הוא במידת החסד והרחמים המאפשרת ומשחררת ומתירה כל קשר ואיסור.
כח הבעל והאב להפר נדרים בא מצד כחם המשפיע. הזכר הוא המשפיע והנהגתו במידת החסד והרחמים.
כשגם האב וגם הבעל משפיעים ויכולים להפר אז יש לדון אם כח האחד מעכב את כח השני או לא. וכשרואים שאף ששניהם יכולים להפר ולהשפיע ולנהוג במידת הרחמים ואין אחד מהם מעכב ויכול השני להפר לחודיה, קל וחומר כשהוא לבדו משפיע ואין כח היכול לעכבו, שיוכל להפר לחודיה. ופשוט הוא.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.