כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סוטה כ"ח - כ"ט - לימוד מקל וחומר

סוטה כ"ח (ע"א):

אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה.

ובהמשך בדף כ"ח (ע"ב) - כ"ט (ע"א):

ורבי ישמעאל א"ר עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו כהונה ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה וכי תימא כהונה לא צריכא קרא שהרי עשה בה ספק זונה כזונה תרומה נמי לא תיבעי קרא שהרי עשה בה ספק זונה כזונה אלא לר' עקיבא ארבעה קראי כתיבי חד לבעל וחד לבועל וחד לכהונה וחד לתרומה ורבי ישמעאל תלתא קראי כתיבי חד לבעל וחד לבועל וחד לתרומה וכהונה אתיא בקל וחומר ורבי ישמעאל ממאי דאיצטריך קרא לתרומה וכהונה אתיא בקל וחומר דילמא כי אצטריך לכהונה ותרומה שריא אמר לך מסתברא דומיא דבעל ובועל מה בעל ובועל מחיים אף תרומה נמי מחיים לאפוקי כהונה דלאחר מיתה ור"ע דומיא דבעל ובועל לית ליה ואי נמי אית ליה מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.

נראה שלרבי ישמעאל יליף בקל וחומר מתוך שהנהגה של האיסור לכהונה הוא מצד מידת הדין החמור, שזו בחי' של עונש לזנות וספק זנות. על כן יליף ק"ו וגרושה שמותרת בתרומה ומכאן שהנהגתה אינה הנהגה של דין, ומכל מקום אסורה לכהונה, שלכהונה מחמירים ומעמידים על מידת הדין, זו שפסולה לתרומה "מריבויא דנטמאה" אינו דין שתיאסר לכהונה, וננהג בה מידת הדין לאוסרה!?
הגמרא אומרת שלרבי עקיבא אפילו אם יש לו אפשרות ללמוד בקל וחומר מכל מקום מילתא שאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.
וביארו ענין זה1 שקל וחומר הוא בהנהגת הדין, שהרי כשאנו אוסרים בקל וחומר הוא משום שהוא בהנהגת הדין כמו שביאר האר"י מידת קל וחומר2 . על כן טרח וכתב לה קרא, לומר לך שהאיסור אינו משום ענש ודין אלא משום התורה שהיא במידת הרחמים.
ובעניינו י"ל, שאיסור לכהונה אפשר לראותו בשני צדדים. מצד הסוטה בעצמה יש לראותו כענש על הזנות. וזה בחינה של דין, אבל מצד הכהונה י"ל שאדרבה יש כאן מדת הרחמים שהכהנים מצד השפעתם על האומה ראוי שההשפעה תהיה נקיה מכל רבב כדי שתהא בשפע גדול ועל כן מצד מידת החסד והרחמים אסרה התורה על הכהן להיות קשור אפי' בצד רחוק של זנות, מצד מעלתו ולא כעונש חלילה.
זו דעת רבי עקיבא שסובר שטרח וכתב לה קרא כדי שיהיה במדת הרחמים מצד הכהן ולא במידת הדין מצד האשה. ודו"ק.






1 עי' אגרא דכלה דף ר"ע:
"והנה אודיעך ידידי אגב אורחא בכאן, ותשכיל ותדע בזה הים הגדול רחב ידים. תלמוד שלנו תמצא בו כמה פעמים מלתא דאתיא בק"ל וחומ"ר טרח וכתב לה קרא (פסחים י"ח ע"ב), ולמה בזאת, ולמה לא מצינו כזאת בשארי המדות הי"ג שבתורה לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה ובבנין אב וכיוצא, טרח וכתב לה קרא, (הגם שהר"ן ז"ל (נדרים ג' ע"א) דחק לפעמים מחמת הכרח איזה קושיא, לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכתב. אבל לא מצינו בש"ס בפירוש רק מדת קל וחומר), ומהראוי להבין למה ישתנה בזה מדת הקל וחומר מכל המדות. וגם טורח זה למה לנו גם במדת הקל וחומר. ונ"ל דהנה כל המדות אינם על פי שכל אנושי, רק מקובלים בתורה, ומדת קל וחומר בלבד הוא גם כן על פי השכל, ובכדי שנדע שהתורה הוא למעלה מן השכל והוא רצונו ית"ש, ואין להשתמש בחקירות אנושיית בדרכי התורה, על כן מלתא דאתיא בקל וחומר (שהוא שכל אנושיי), טרח וכתב קרא מן התורה, וכיון שנכתב הדבר בתורה הרי הוא למעלה מן השכל:
ומעתה הסכת ושמע, הנה מדת הקל וחומר שהוא של אנושי נקרא די"ן, כמאמרם ז"ל בכמה מקומות (פסחים ל"ב ע"ב) והלא די"ן הוא, כמדת הדי"ן הוא כביכול (בערכנו) על פי שכל, מה שאין כן מדת החס"ד הוא למעלה מן השכל כמ"ש לעיל. על כן תתבונן על פי מאמרינו מדת קל וחומר נקרא די"ן כמ"ש, והנה טרח וכתב לה קרא, היינו מדת אל שבתורה שבכתב בי"ג מדות של רחמים כנודע (שמות לד ו), ושם א"ל מורה על חס"ד גמור, כמד"א (תהלים נב ג) חסד אל כל היום. ומעתה בין והתבונן את אשר כתבתי לך שלשים במועצות ודעת, אם הנהגתינו הוא רק מה ששופט השכל, הנה כביכול התנהגות משפט העליון הוא על פי הדין, מה שאין כן כשהנהגותינו הוא על פי התורה האלקות אמונת אומן למעלה מן השכל, גם במשפט העליון כביכול יצו חסד"ו קדוש יעקב והוא במשפט אמת כמ"ש לעיל. על כן מדת קל וחומר שהוא שפיטת השכל ונקרא דין כמ"ש, טרח וכתב לה קרא בתורה שהוא למעלה מן השכל, בכדי שיגבר חסד"ו עלינו גם במשפט ודין..."
2 לשון האר"י בהנהגת ק"ו: "מקל וחומר - דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהתפארת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחסד וגבורה שבתפארת, וזהו מקל וחומר. כי קל רומז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם".






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.