כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

סוטה י"ג (ע"א) - לימוד מקל וחומר

סוטה י"ג (ע"א):

ואל תתמה היאך ברזל צף שהרי כתיב ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים וגו' אהה אדוני והוא שאול ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והלא דברים ק"ו ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה צף ברזל מפניו מפני משה רבינו על אחת כמה וכמה.

מהרש"א הקשה מדוע נתמה על נס שעשה למשה רבינו והלא כמה וכמה ניסים ונפלאות היו למשה ותירץ שנס זה נעשה שלא בצווי הקב"ה אלא "מפני משה רבינו" והיינו שמדרגת משה רבינו היא גרמה לברזל לצוף על פני המים.
נראה בס"ד לבאר שהרי כל המציאות מקבלת חיות מאיתו יתברך. "בדבר ה' שמים נעשו" ודבר ה' נותן חיים לכל דבר ודבר וזה הוא קיומו.
אכן בדרך הטבע הברזל שוקע במים אבל יש אפשרות לתת בו חיות מיוחדת המפיחה בו רוח חיים ומציפה אותו על פני המים.
זה היה כוחו של אלישע ומק"ו למדנו שזה גם כוחו של משה להציף את הארון על פני המים.
מידת קל וחומר מתבקשת כאן שהרי הברזל נעשה קל מכח החיות שבקרבו. "קל" היא מידת הרחמים והחומר הוא הכבדות המשקיעה את הברזל בקרקעית המים.
אם אלישע יכול היה בכוחו להפיח רוח חיים בברזל ולעשותו קל, ולא כבד, קל וחומר למשה שבכוחו לתת רוח שתציף את הברזל על פני המים.
ועי' בספר בניהו בן יהוידע (על סוטה י"ג) שתירץ קושיית מהרש"א שעיקר הענין הוא שהברזל צף ונשאר לצוף על פני המים שלא לצורך אלא לגודל הנס:

שם ואל תתמה איך ברזל צף. קשה מי יתמה על נס זה, דזוטר איהו לגבי רבוי הנסים הגדולים שנעשו ע"י משה רבנו ע"ה במצרים ובקריעת ים סוף ובמדבר, ומה חידוש יש בנס זה שהאדם יתמה בו, שהוצרך בעל המאמר להסביר הדבר מענין אלישע הנביא ע"ה בקל וחומר, ומהרש"א ז"ל נרגש בזה, ותירץ דכל אותם הנסים הגדולים שעשה משה רבנו ע"ה קודם זה, ומה שעשה אח"כ בקריעת ים סוף ובמדבר, הכל עשאם על פי דבורו יתברך, שצוהו לעשות כן וכן, אך נס זה לא היה בו צווי מהשי"ת אליו, ולכן אמר ואל תתמה. ולפירושו עדיין קשה, למה לא אמר ואל תתמה וכו' בדברי רבי נתן שאמר בקברניט של מלכים היה קבור, ונזדעזע הארון בנס שנעשה בו רוח חיים, והכירו ולקחו, והוה ליה למימר גם כן על נס זה ואל תתמה. ונ"ל בס"ד, כי באופן זה דנקיט תנא קמא היה שני נסים, האחד שנעקר הארון מקרקעית הנהר, ועלה מאיליו למעלה, והשני שנשאר בכל כובד שלו צף על פני המים, כמו חתיכת עץ קלה שצפה על פני המים, ולא היה צריך לענין המבוקש נס זה השני שהיה הארון של ת"ק ככרים ברזל צף על פני המים, אלא יעלה הארון מקרקעית הנהר וישב על שפת הנהר בקרקע, ויטלהו מרע"ה, אך עשה השי"ת כך שיעלה וישאר צף על פני המים, עד שיבא מרע"ה ויתקרב אליו, וימשכו ליבשה ויטלהו כדי להגדיל הנס ולפארו, שיהיה יתרון זה ליקר ולתפארת, כמו ענין נס הדלקת החומץ בנר שבת, אצל ר' חנינא בן דוסא שנשאר דולק עד מוצאי שבת ללא צורך, כי אם רק ליקר ותפארת הנס, ולכן אמר תנא קמא מיד צף ארונו של יוסף, ולא אמר מיד עלה ארונו של יוסף על שפת הנהר, אלא אמר צף להודיע שנשאר צף בנהר על פני המים, ועל זה הנס השני שהוא אין בו צורך להמבוקש כי אם יתרון נס הוא ליקר ולתפארת, אמר אל תתמה היאך ברזל צף בנס שלא לצורך, ועל זה הביא דוגמא מה שהיה אצל אלישע הנביא ע"ה, שגם אצלו נעשה כזאת ממש, שהיה נס יתר שלא לצורך, דגם בו כתיב וישלך שמה ויצף הברזל וכיון דלא אמר ועלה הברזל אלא אמר ויצף הברזל, שמע מינה שנשאר צף על פני המים שיעור מה, עד שפשט ידו ולקחו, ונמצא גם אצל אלישע הנביא ע"ה היה יתרון נס בכהאי גונא, וא"כ אל תתמה מה שהיה אצל משה רבנו ע"ה יתרון נס שלא לצורך, דקל וחומר הוא, ומה אלישע וכו' צף הברזל מפניו, מפני משה רבנו ע"ה על אחת כמה וכמה.

עוד יש לעיין מדוע יש צורך בתומך של אליהו באמצע ומדוע לא למדו ק"ו מאלישע למשה רבינו.
ונראה שאלישע הוא דמות של תלמיד ש"יצק מים על ידי אליהו" ומשה הוא דמות הרב כמו שאנו מכנים אותו "משה רבינו".
ואם תלמיד שהוא בחינת מקבל (דין) הצליח להציף הברזל שזה מידת ה"קל", קל וחומר לרב שהוא משפיע (חסד) שיצליח להציף הברזל ודו"ק.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.