כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

קידושין י"ד (ע"א) - לימוד מקל וחומר


קידושין י"ד:

ובמיתת היבם - מנלן ק"ו ומה אשת איש שהיא בחנק מיתת הבעל מתירתה יבמה שהיא בלאו לא כל שכן מה לאשת איש שכן יוצאה בגט תאמר בזו שאינה יוצאה בגט הא נמי יוצאה בחליצה אלא מה לאשת איש שכן אוסרה מתירה אמר רב אשי הא נמי אוסרה מתירה יבם אוסרה יבם שרי לה.

וכתב בתוס' הרא"ש בהמשך הגמ' שביקשה ללמוד שתהא אישה יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה שאינה יוצאה בגט "זו שיוצאה בגט אינו דין שתצא בחליצה?"

ולא שייך לאקשויי מה ליבמה שכן בלאו לענין דיני קניינים והא דקאמר לעיל "ומה אשת איש שהיא בחנק" -עיקר מילתא לא סמיך אק"ו אלא במה מצינו.

דעת תוס' הרא"ש, שאין שייכות לאופי האיסור אם בחנק אם בלאו בלבד, לדיני קניינים ולצורת הקנין ולכן אי אפשר לסמוך על הקל וחומר ללמוד מיתת היבם ממיתת הבעל בקל וחומר.
הלימוד באמת הוא "במה מצינו" שכשם שאישה ניתרת במיתת הבעל כך יבמה במיתת היבם ולא בקל וחומר.
הדברים תמוהים1, מדוע הגמרא אומרת "במיתת היבם מנלן - בקל וחומר" אם אינו קל וחומר. למה לומר כן ומה מפריע לגמ' לומר במה במצינו.
דווקא דברי תוס' הרא"ש מחזקים את הצורך להבין מדוע בחרו במידת קל וחומר ללימוד זה ומה שייכותה של מידה זו ליחס שבין אישה ליבמה.
נראה לומר, שאישה לבעלה הקשר הוא קשר טבעי וחיבורה לבעלה חזק הוא. על כן נבחן קשר זה בבחי' מידת החסד והרחמים שעניינן הוא חיבור ודיבוק (עי' במבוא לקל וחומר).
לעומת זאת קשר יבם ליבמתו הוא בבחי' הכרח ודין שכן הם לא בחרו בקשר הזה אלא הוכרחו בו על פי דין תורה. על כן נבחן קשר זה כדין.
לכן המידה הראויה ללמוד יבמה מאישה הוא בקל וחומר, שאם קשר אישה לבעלה, למרות עוצמתו וחוזקו מיתת הבעל מתירתו, קשר של יבמה ליבם, שאינו כ"כ חזק, על אחת כמה וכמה שמיתת היבם תתירהו.






1 עי' בתוד"ה "הא נמי יוצאה בחליצה" שהלכו בדרך אחרת ולא אמרו שהלימוד הוא במה מצינו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.