כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ירושלמי סנהדרין (פ"ד ה"ו) - לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י ולמידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

גמרא ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ו:

מה אם עבודה שדוחה שבת רציחת מצוה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שהעבודה דוחה אותה אין דין שתהא רציחת מצוה דוחה אותה ר' לא בשם ר' ינאי מיכן לבתי דינין שלא יהו דנין בשבת מאי טעמא נאמר כאן בכל מושבותיכם ונאמר להלן והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה להלן בבית דין הכתוב מדבר אף כאן בב"ד הכתוב מדבר.

נראה שיש כאן שאלה עקרונית אם מיתת בי"ד ראויה להיות נלמדת בק"ו או בג"ש.
בתחילה אומרת הגמ' שלכאורה ראוי ללומדה בק"ו. ביאורו של דבר שמיתת בי"ד היא הנהגת הדין הקשה שמצינו שדוחה עבודה שעניינה חסד ה' ושפע העולם, ואם עבודה שהיא חסד במהות, והעולם זקוק לעבודה לשם השפע הבא אליו והעבודה היא קיום העולם ועליה העולם עומד ואעפ"כ נדחית העבודה מפני הדין, הרי למדנו שבמקום שיש דין מיתת בי"ד הוא דוחה, הרי ק"ו שיידחה שבת שהיא נדחית מפני עבודה. על כן אע"פ שיש ענג שבת, מ"מ נדחה הענג והשפע מפני הדין הקשה של מיתת בי"ד.
כך היה הדין אם היינו משייכים לימוד מיתת בי"ד לקל וחומר.
על זה אומרת הגמ' שלומדים בג"ש:

נאמר כאן בכל מושבותיכם ונאמר להלן והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה להלן בבית דין הכתוב מדבר אף כאן בב"ד הכתוב מדבר.

גזירה שוה מלמדת שמיתת בי"ד אינו דין קשה, אדרבה יש בו מיזוג ומיתוק הדין.
עי' קהילת יעקב ערך סקילה ועי' סנהדרין שהיתה הורגת אחת לע' שנה נקראה קטלנית הרי שלימוד מיתת בי"ד הוא מיתוק הדין ובא לכפרה על הרוצח והחוטא כמבואר שם בקהילת יעקב ועל כן ראוי ללמוד בג"ש ועי' יבמות ו' ע"ב בסוגיה מקבילה.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.