כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא בתרא קי"א (ע"א) - לימוד קל וחומר


בבא בתרא קי"א (ע"א):

והאיש את אמו וכו': מנא הני מילי דתנו רבנן וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשתן ואין לי אלא בת בן מנין אמרת קל וחומר ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה כחה בנכסי האם בן שיפה כחו בנכסי האב אינו דין שיפה כחו בנכסי האם וממקום שבאת מה להלן בן קודם לבת אף כאן בן קודם לבת ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' יוסי אמרו משום רבי זכריה בן הקצב אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם מאי טעמא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ותנא קמא לא דריש דיו והא דיו דאורייתא הוא דתניא מדין קל וחומר כיצד ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים קל וחומר לשכינה ארבעה עשר אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון בעלמא דריש דיו ושאני הכא דאמר קרא ממטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת.

נראה בס"ד שהבן הוא בחי' ת"ת והבת מלכות. הבן שייך יותר לבחי' של מידת הרחמים שהיא התפשטות והמשכיות והבת בחינה של דינים וצמצום. על כן בן יורש וממשיך את האב קודם לבת.
ואם מצאנו שהבת יורשת את האם ק"ו לבן שיורש את האם שכוחו גדול יותר בירושה והמשכיות.
לר' זכריה בן הקצב אמרינן דיו, שכן הבת היא המקור ולא יהא הבן קודם לה1.
בחינת המלכות עולה למעלה. פעמים שעולה למעלה מן היסוד (כלל ופרט וכלל) ופעמים שאף עולה למעלה מן התפארת להיות עטרה על ראשו (כלל הצריך לפרט2). דווקא בנכסי האם י"ל שהבת עולה אל הבינה, והיא ממשיכה אותה. על כן אמרינן דיו.
ולמ"ד שלא אמרינן דיו, אלא מקיש מטה האם למטה האב, הוא משום שבירושה, שהיא בחינת חיי עולם בוודאי שהבן קודם לבת שהיא בחי' חיי שעה. האורות הנשארים אחר מיתת האם הם בחי' אור תורה ועל כן הבן קודם בתורה (חיי עולם) הקודמת לתפילה (חיי שעה) ולא יהא בחי' עוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.







1 לשון האר"י במידת כלל ופרט וכלל: "לפעמים תעלה המלכות למעלה מן היסוד, ותכריע היא בין היסוד והת"ת. וזהו כלל ופרט וכלל, כי כלל הוא הת"ת, שבו כלולים ו"ק, ופרט היא המלכות, דלית לה מגרמה כלום. ועוד, ששם הדברים נפרטים ומתפרשים, בסוד, ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם, כי שם מקומם. וכלל, הוא היסוד הנקרא כל, דכליל שית בקרטופא חדא. ואז יתנהג העולם כפי הכרעת מדת מלכות, וזהו אי אתה דן אלא כעין הפרט, שהוא מדת המלכות"
2 לשון האר"י במידת כלל הצריך לפרט: "כי לפעמים תעלה המלכות למעלה, בסוד עטרת בעלה, ותשפיע לת"ת, ויתנהג העולם ע"י ברדתה למטה בבחינה זו, וזהו מכלל שהוא צריך לפרט, שהכלל שהוא ת"ת הנזכר, צריך לפרט שהיא מלכות, שהיא למעלה ממנו. ולפעמים תחסר אור המלכות, ותצטרך לקבל מת"ת האור, כדי להשלים עצמה, ותתנהג העולם בבחי' זו הגרועה, שאין לה אלא לצורך עצמה, ולא להשפיע. כי כל הבחינות שנזכר לעיל, הם שמקבלת המלכות שפע לצורך העולם, מלבד צורך עצמה. אמנם מדה זו, היא שצריכה לצורך עצמה, ואין לה לצורך אחרים, וזהו מפרט שצריך לכלל"





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.