כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

בבא בתרא ז' (ע"ב) - לימוד קל וחומר


בבא בתרא ז' (ע"ב):

אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וק"ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם.

הים הוא בעל תנועה של התפשטות בלתי פוסקת. נעים הן הגלים ונדים ללא הפסקה. נזילותם גורמת להם להיות מושפעים מרוחות וסערות. אין אפשרות לקיים חיים יציבים וקבועים על הים. גלי הים המתרוממים, מבקשים להתפשט ולשטוף את העולם כולו.
החול אשר על שפת הים משמש חומה המבדילה בין הים לבין היבשה. מגן הוא על היבשה מפני גלי הים המבקשים להציף את היישוב במים רבים.
אידאות ותנועות אף הן דומות למים. מבקשות הן לכבוש את העולם כולו ולהתפשט על פני כל מרחבי החיים. פעמים שקשה לעמוד מול גלי המחשבות המתנשאים ומבקשים לשטוף את העולם.
המחויבות להלכה ולמעשה היא עומדת כחומה בצורה מול התפשטות האידיאות והרעיונות. החיים המעשיים המתוקנים והעוברים במסורת נותנים יציבות בטחון וקביעות. מעשיהן של צדיקים הרי הם כחומה המגינה על העולם מפני שטף הרעיונות והאידיאות.
הצדיקים הם הנותנים לעולם את הבטחון בדרך הסלולה בארץ החיים.
בספר הכוזרי (מאמר שלישי) בדבריו על הקראים מתייחס לבטחון אותו נותנים הרבנים להולכים בדרכם:

(לו) אמר הכוזרי: לא ראיתי ולא שמעתי על חבור כזה אצלם אבל רואה אני כי השתדלותם בקיום המצוות מרבה.
(לז) אמר החבר: כל השתדלותם היא בדרך ההתחכמות וההשענות על הסברה כמו שכבר הסברתי לך כי גם העובדים לפי סברתם למלאכת השמים מרבים להשתדל בעבודה זו מעושי מלאכת ה' המצוים על כך כי אלה מוצאים מנוחה בקבלה שבידם ונפשם בוטחת כנפשו של אדם המתהלך בעיר אשר אין פחד בלבו מפני קמים עליו והללו כאדם המהלך במדבר אשר לא ידע מה יקרהו אדם כזה צריך להזדין בחרבות ולהחלץ לקרב כאיש מלחמות אל תתפלא אפוא בראותך השתדלותם כי רבה ואל תתאכזב בראותך רשלנות אנשי הקבלה רצוני לומר הרבניים כי אלה מבקשים מבצרים להתבצר בהם והללו נחים להם על ערשותם בעיר מבצרה מקדם קדמתה.

האר"י מבאר את מידת קל וחומר שהיא הנהגת החסד והדין. חלק מן העולם מונהג בחסד וחלק בדין1.
בסוגייתנו חול הים והיבשה הם בהנהגת הדין. קבועים הם במקומם ואינם מתפשטים כמים. ההתפשטות היא מתכונת מדת החסד והרחמים.
חול הים הוא "דין" אשר תפקידו לשמור על העולם מפני הרע המבקש לשטוף אותו.
החול הוא מועט ביחס לגודל ולעוצמה של המים המבקשים לשוטפו. ואף על פי כן די בו כדי להגן על היבשה מפני גלי הים.
מעשיהם של צדיקים אף הם באים להגן ולשמור על העולם מפני המים הזדונים וסערות ורוחות המתפשטות בעולם. מעשיהם של צדיקים מרובים הם ביחס לדעות ולמחשבות. מעשיהן מרובים מחכמתם, והמעשה הרי הוא כשרשים עמוקים הקושרים את העולם לשרשו ונותנים לו יציבות וקביעות.
אם החול מגן על היבשה ק"ו למעשיהן של צדיקים שמגינים על העולם.






1 כך לשון האר"י: "דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.