כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות כ"א (ע"א) - לימוד מקל וחומר


הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק.

ברכות כ"א (ע"א):

אמר ר' יוחנן למדנו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר ומה מזון שאין טעון לפניו טעון לאחריו תורה שטעונה לפניה אינו דין שטעונה לאחריה וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מק"ו ומה תורה שאין טעונה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו.

בבבלי הקשו על ר' יוחנן שתי שאלות.
האחת שלכאורה ק"ו מופרך הוא:

מה למזון שכן נהנה ומה לתורה שכן חיי עולם.

והשניה מן המקורות שמצינו שאין ברכה למזון לפניה מן התורה:

ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו.

ונשארו בלא תשובה.
ר' יוחנן אמר דבריו בשם ר' ישמעאל והגמרא נשארת בשאלה. עפ"י הכללים יש כאן הבנה פנימית שאין דרך התלמוד הבבלי לאמרם1.

נראה שתשובת השאלות בבבלי היא שהתורה כתבה במזון את הברכה שלאחריה ובתורה את שלפניה.
במזון הדגש הוא על התועלת הבאה מן האוכל ועל כן הברכה היא עובר לעשייתן לעיכול2. בתורה עצם העיסוק זוקק ברכה המבטאת את עצם הקשר לתורה ואת עצם קשר התורה לעולם.
על כן אמרו על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי שלא ברכו בתורה תחילה, ולא הבינו שהברכה מבטאת ופועלת את קיומו של העולם על ידי התורה.
מן הקל וחומר אנו למדים שהאוכל אינו רק לתועלת - כפי שבא לביטוי בזה שכתבה תורה ברכה לאחריו, עובר לעשייתן לעיכול כנ"ל - אלא גם עצם האכילה מפגישה את האדם עם חלקים בבריאה, והברכה על אכילתו מתקנת את האוכל בשרשו ומחברת אותו לשם ה' ולמוצא פי ה' שבלחם. זו מטרת הברכה שלפני המזון: לחבר את המאכל ןלתקנו בשרשו שהוא שם ה'3.
כך גם הקל וחומר ממנו למדים ברכת התורה שלאחריה. עצם הקשר לתורה דבר חשוב הוא ומחבר אותנו אל הקב"ה ועל זה באה הברכה שלפני. אלא שגם התועלת הנמשכת מן התורה יש לה משמעות והיא נמשכת מעצם הקשר. ועל זה באה הברכה שאחריה המבטאת תועלת הלימוד.
אין דרך הבבלי לדבר בסגנון כזה ועל כן נשארו בשאלה בלא תשובה.
הירושלמי סומך יותר על רמזים כאלה ועל כן נשאר הק"ו על תילו (ירושלמי ברכות פ"ז ה"א):

רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל קל וחומר. מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו טעון ברכה לאחריו. תורה שהיא טעונה ברכה לפניה אינו דין שתהא טעונה ברכה לאחריה. עד כדון תורה. מזון מה. אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה טעונה ברכה לפניה. מזון שטעון ברכה לאחריו אינו דין שטעון ברכה לפניו.







1 ע' מיטב הארץ כלל "שאלה ללא תשובה".
2 עי' עולת ראי"ה ח"א עמ' שמ"ח: "והנה תקנו חכמים בכל הברכות עובר לעשייתן, ולא קודם דקודם, בדוגמת ברכת המזון, כי עיקר עניינה הוא על התועלת הבאה מהאכילה לקיום הגוף, ועל כן היא עובר לעשייתם, שהתחלת התועלת והעיכול באה אחרי הנאת האכילה, וברכה ראשונה הוקבעה על ההנאה, ומן התורה ההנאה בטלה וטפלה לגבי התועלת"
3 ע' שפת אמת על ברכות (ליקוטים) ריש פרק שישי:
אסור לו לאדם שיהנה מעולם הזה בלא ברכה, כי כל דבר שבעולם על ידי התדבקותו בשורש החיים מחובר לטהור טהור, וזה על ידי האדם שקודם כל דבר צריך שיקדים לו ידיעת חיותו יתברך שמהוה כל, ושצריך ליתן שבח והודי' על כל פעולה והרגש ממש, כמו שאמרו ז"ל כל הנשמה כל נשימה ונשימה תהלל כו', ועל ידי זה נדבק בשורש ואינו מתדבק בגשמיות, שנתבטל לשורש, אבל בלי ברכה נאסר ונדבק לגשמיות כנ"ל, ולכך כתבו ז"ל שנהנה קודם ברכה מעל כו' כי מוציא מרשות גבוה להדיוט, אבל כשמברך אינו נכרת ונפסק משורשו אף שנהנה ממנו.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.