כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

עירובין ס"ז (ע"א) - לימוד מקל וחומר


עירובין ס"ז (ע"א):

בעא מיניה רב חסדא מרב ששת שני בתים משני צידי רשות הרבים ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת מהו אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר לא תיבעי לך השתא דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי אמרת אין ביטול רשות מחצר לחצר הכא דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי לא כל שכן כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר התם דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי בטולי נמי מצי מבטל אבל הכא דלא מצו מערבי מאתמול בטולי נמי לא מצי מבטל או דילמא לא שנא אמר ליה אין מבטלין.

עירוב שייך למידת החסד. הן מצד השותפות והחיבור והן מצד הענג (עירובין מ"ט) "המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו" ופירש"י:

המקפיד על עירובו - אם יאכל אחד מבני חבורה את הפת שנתן הוא.
עירוב שמו - שיהו כולן מעורבין ומרוצין בו, שלא ימחה זה בחבירו, אלא שותפות נוחה ועריבה.

אף ביטול חצר של אחד לחבירו בא ממידת החסד והשותפות.
על כן אמר שאם במקום "שמצו מערבי מאתמול" שהוא ביטוי לחסד מ"מ אין ביטול רשות מחצר לחצר שזה בחי' של דין המתבטא בגבולות המבדילין בין חצר לחצר, מקום שלא "מצו מערבי מאתמול" ושייך הוא יותר אל הדין, על אחת כמה וכמה שאין מבטלין, ומעצימים את בחי' הגבול שביניהם.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.