כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ירושלמי מעשרות (פ"ב ה"ג) - לימוד מקל וחומר


ירושלמי מעשרות (פ"ב ה"ג):

כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין.

ובגמרא שם אמר (כמבואר בתוספתא מעשרות):

רבי שמעון מתיר מקל וחומר. ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן.

ושואלת הגמרא:

ראשון מהו שיטבול לשני. מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן.

הנושא הוא אכילת ארעי מפירות שעדיין לא נקבעו למעשר.
רבי שמעון אומר שתרומה אינה קובעת למעשר, ועל כן אף שתרם מן הפירות לא נקבעו למעשר ומותר לאכול מהן ארעי. דעת חכמים היא שתרומה קובעת למעשר.
הרמב"ם פסק כחכמים שתרומה קובעת למעשר. אף על פי כן הביא בהלכותיו (פ"א מעשרות פי"ג) ההלכה שמעשר ראשון אינו קובע למעשר שני ומותר לאכול ארעי אף כי עישר מעשר ראשון. נראה בהסבר ההלכה שכוונתו שאם הקדים לעשר אף שלא תרם עדיין1, אינו קובע, שכן אסור לעשר קודם תרומה ואין זה נחשב לקביעות.
בהמשך להלכה ברמב"ם הנ"ל יש "רשימו" של דברי ר' שמעון:

... אבל משנקבעו למעשר, אף על פי שהוציא את הראשון אסור לאכול מהן ארעי עד שיוציא את השני או מעשר עני.

ולשון אף על פי, רומזת לקל וחומר שאף על פי שהוציא את הראשון וכבר פחתה זיקת המעשרות, מכל מקום כיון שהוקבעו למעשר אסור אפי' ארעי עד שיוציא מעשר שני או עני.
לעצם הקל וחומר יש לומר שרבי שמעון סובר שיש במעשרות בחי' הנהגת קל וחומר. הטבל והאיסור הוא בחי' דין וההיתר לאכול אחר ההפרשה הוא בחי' חסד.
ההפרשה היא פועלת היתר, שכן היא פעולה של חסד. לא יתכן שהפרשת תרומה תגרום איסור אכילה.
על כן דרש קל וחומר שאם בזיקת שלש מעשרות מותרת אכיל ארעי, קל וחומר שבזיקת שתי מעשרות תהיה מותרת אכילת ארעי שכן הפרשת התרומה צריכה לפעול היתר ולא איסור.






1 וכן כתב החזו"א מעשרות סי' ו' ס"ק ט"ו "ואפשר דהקדים ראשון לתרומה פשיטא ליה דלא טבל".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.