כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מגילה י"ד (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


הגמ' במגילה י"ד (ע"ב) מחפשת מקור שאסתר הייתה נביאה:

אסתר דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אלא שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם ורוח לבשה את עמשי.

הנהגת גזירה שוה היא בתפארת1. אף שם ה' הוא בתפארת2.
שם ה' לא מופיע במגילה בגלוי. שם ה' מלובש בסיפור המגילה ומוסתר בתוכו.
על כן רבים המה הלבושים המופיעים במגילה, מלבוש כהן גדול שלבש בו אחשוורוש3 דרך לבוש מרדכי ועד ותלבש אסתר מלכות.
שם ה' מלווה את כל הסיפור אלא שהוא מלובש במציאות במאורעות הנראים כמקרה ואינם אלא רק מה'.
הלבוש שהוא שרשרת המקרים המהווים את סיפור המגילה, הוא עצמו הופעת שם ה', אלא שהוא נסתר מאחורי המציאות המעשית.
הנהגת גזירה שוה, היא ההשוואה הנפלאה שבין שם ה' שהוא נשמת המציאות לבין סיפור החיים הגלוי. יש קשר היוצר שיווי בין הפנימיות לבין צורת התגלותה בעולם. מרדכי ואסתר לבושים מלכות. רוח הנבואה מלוה את אסתר וגורמת לה לומר את הדברים הנכונים ולהיות נושאת חן בעיני כל רואיה.
הגזירה השוה הלומדת מהו לבושה של אסתר מעמשי שנאמר בו (דה"א י"ב, י"ח):

ורוח לבשה את עמשי.

מחזקת את ההבנה שההנהגה כאן היא בשם ה' המוסתר ומלובש במציאות.
כך אומר רש"י בדברי הימים:

ורוח לבשה את עמשי - ... ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א).

התרגום אף הוא מתרגם את הפסוק:

ורוח גבורה לבשת ית עמשי ריש גבריא וכו'

נראה שאף הנבואה של אסתר מלובשת ברוח שלבשה אותה והביאה אותה להופיע את שם ה' בכל אשר עשתה ואמרה.

הנהגת גזירה שוה היא הנהגת שם ה'. דווקא הנהגה זו היא ההנהגה המופיעה במפגש זה של אסתר עם אחשוורוש המתחיל ב"ותלבש אסתר מלכות". אלא ששם ה' הוא מלובש בתוך הסיפור.
על כן דווקא שרש "לבש" הוא הנלמד כאן בגזירה שוה והוא המבטא את רוח מגילת אסתר שהיא גילוי הנסתר.






1 לשון האר"י בגזירה שוה: "פעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין החו"ג, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים ולא דין גמורים, אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעת בסוד התפארת".
2 זה לשון שערי אורה (שער ח' ספירה שישית): "אבל שם ה' יתברך שהוא קו אמצעי נקרא תפארת".
ובספר הפרדס לרמ"ק (שער כ"ג פ"ו): "כבר התבאר שם בן ד' (אותיות) הוא תפארת".
ובספר התניא (אג' קודש פ' י"ב): "מדת הרחמים הנקראת בשם תפארת בדברי חכמי האמת לפי שהיא כלולה מב' גוונין לובן ואודם המרמזים לחסד וגבורה ולכן סתם שם הוי' ב"ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת".
3 עיי"ש דף י"ב ברש"י ד"ה בגדי כהונה ועי' מה שכתבנו בגזירה שוה שם.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.