כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כתובות מ"ו (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א):

תנו רבנן וענשו אותו זה ממון ויסרו זה מלקות בשלמא וענשו זה ממון דכתיב וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה אלא ויסרו זה מלקות מנלן א"ר אבהו למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן והיה אם בן הכות הרשע.

עי' שיטה מקובצת ד"ה "למדנו ויסרו מויסרו ויסרו מבן"1 שבאר שיש שתי צורות ללמוד ג"ש זו, האחת נמצאת ברש"י בסוגיין והשניה ברש"י בפרק דין סורר ומורה.
הצורה האחת היא שאין מלקות בבן סורר ומורה ורק לומדים שויסרו שייך לבן, וכאילו נאמר בן במוציא שם רע, וזה נלמד מ"והיה אם בן הכות הרשע" שזה מלקות. כך פירש ברש"י בסוגיין.
ובפרק בן סורר פירש רש"י שגם בבן סורר ומורה יש מלקות, שכן זו הסוגיא שם וילפינן מוציא שם רע מבן סורר ובן סורר מורה מוהיה אם בן הכות הרשע.
על כל פנים ילפינן בגזירה שוה "ויסרו" "ויסרו" מבן סורר. נראה שבבן סורר "ויסרו" בא בודאי מאהבה ורצון לתקן ואין אילו יסורין של ענש גרידא, אלא של רצון לתקן בבחי' "ואוהבו שחרו מוסר" ומזה למדנו שגם ב"ויסרו" של מוציא שם רע, המגמה היא תיקון ולא ענש.
הלימוד "בן" מ"בן" מלמד שגם מלקות בכלל זו המגמה.
על כן למדו במידת גזירה שוה שהיא תפארת הממתקת את הדין, ללמדנו שגם הענשים באים מאהבה ומיתוק ורצון לתקן.








1 לשון השטמ"ק: "למדנו ויסרו מויסרו ויסרו מבן וכן פרש"י ז"ל בשמעתין כתיב הכא ויסרו אותו וכתיב גבי סורר ומורה ויסרו מה להלן בן עמו אף כאן בן עמו והיינו ויסרו דהכא מויסרו דהתם והדר יליף בן דאייתי הכא מבן והיה אם בן הכות מה התם מלקות אף הכא מלקות ע"כ. וכן כתוב ברש"י ז"ל ובפרק בן סורר ומורה גרסינן מלקות בבן סורר ומורה היכא כתיבא כדר' אבהו דאמר רבי אבהו למדנו יסרו מויסרו וכו' ופרש"י ז"ל התם למדנו ויסרו דמוציא ש"ר דכתיב ביה ולקחו זקני העיר ההיא את האיש ויסרו אותו מויסרו אותו דבן סורר ומורה וההיא ויסרו דבן סורר ומורה למדנו בן מבן דכתיב גביה בן וההוא בן למדנו מבן והיה אם בן הכות הרשע ע"כ. כן נמצא בספר כתיבת יד מדויק".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.