כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

כתובות נ"ז - לימוד מגזירה שוה

נאמר במשנה (נ"ז ע"א):

נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה.

ואמרי על זה בגמרא (נ"ז ע"ב):

מנא הני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור מאי ימים אילימא תרי יומי משתעי איניש הכי אמרו ליה תרי יומי אמר להו לא אמרו ליה עשרה יומי אלא מאי ימים שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו ואימא חדש דכתיב עד חדש ימים אמרי דנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם מימים שנאמר בהן חדש.

נראה שהלימוד הוא "ימים" "ימים" מסיפורה של רבקה לבתי ערי חומה בהם נאמר "ימים תהיה גאולתו" (ויקרא כ"ה, כ"ט):

ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו.

פסוק זה נלמד בגזירה שוה גם בגמ' בנזיר בדין נזיר עולם (ד' ע"ב - ה' ע"א):

ומגלח אחד לשנים עשר חדש שנא' ויהי מקץ ימים ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש.

ושם בגמרא במפורש הזכירו שהלימוד בגזירה שוה:

האי גזירה שוה משום כובד גמיר ובשני ימים ליכא כובד.

האר"י בביאורו להנהגת גזירה שוה כתב שהיא במידת התפארת הממוזגת והממוצעת.
"שנה" אף היא במידת התפארת. כך מבואר בדברי הראב"ד בפירושו לספר יצירה.

שנה - על תפארת כי בה י"ב הויות ובה יהיה קבוע חדשים וזמנים.

וכן כתב השל"ה (בראשית - ויצא תורה אור):

ועתה אפרש סוד שנה בפרטיות, כי השנה הוא י"ב חודש, וסוד שנה הוא שנת החמה, וחודש הוא ללבנה. והאריכו בזה הקדמונים, כי לא שייך לשון שנה ללבנה רק חודש, ולא שייך לחמה חודש רק ללבנה, כמ"ש הראב"ע בפרשת בא. על כן שנה הוא בתפארת.
ולמעלה בבינה הוא בנסתר, סוד של דין ושל רחמים הם י"ב בנסתר, ובמקומם מתפשטים, דהינו תפארת סוד שנה שהתפארת היא חמה, י"ב גלגולים בי"ב צרופי שם הוי"ה, למלכות שהיא נקראת לבנה, ושם י"ב חדש, והתפארת סוד חמה שלמעלה.

נראה בביאור הענין שהמקור "ימים תהיה גאולתו" הוא עצמו שייך למידת "התפארת הנקרא גאולה"1 .

***

מקור הלימוד בגמרא הוא משלושה פסוקים בהם מוזכרת המילה "ימים".
בבראשית כ"ד, נ"ה:

ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.

בויקרא כ"ה, כ"ט:

ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו.

ובבמדבר י"א, כ':

עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.

נראה שהמשותף לשלשה הדברים בהם נאמר "ימים" הוא שיש בהם תהליך של מעבר ממציאות למציאות.
בתולה הנמצאת בבית אביה אחר שנתקדשה לבעלה, הרי היא ברשות אביה, ואף לבעלה יש בה רשות. שנים עשר חדש הם תהליך ההכנה למעבר מבית אביה לבית בעלה.
הקונה בית בבתי ערי חומה, יש לו שנה לעשות את תהליך כניסתו לביתו. תוך שנה יכול המוכר לגאול את הבית ועדיין אין הקונה נחשב לבעלים גמורים. אחר שנה הבית נחלט לצמיתות לקונה אותו. חיים בבית אינו דבר שמתחלף כל זמן. הקביעות והמוחלטות הם חלק מבניין ביתו של אדם. על כן כל זמן שיש כאן תהליך של כניסה לבית יש אפשרות לגאול. אבל אחר שנגמר התהליך והוא קבוע בביתו אי אפשר לגאול את הבית מיד הקונה.
אף בנזיר יש תהליך של צמיחת השיער. שנה נחשבת לתהליך שאחריה הוא כבר נזיר שלם ועל כן יכול לגלח ושוב לעבור תהליך של צמיחה של שנה. על כן נקרא הוא נזיר עולם אם מגלח משנה לשנה.
תהליך של מעבר ממציאות למציאות שייך לספירת התפארת באשר היא ספירה אמצעית המאפשרת תהליך מעבר מימין לשמאל ומשמאל לימין.
שנה היא בתפארת והיא מלשון שינוי שהוא תהליך של שנה העושה את השינוי. התהליך הוא של י"ב חודשים.
ספירת התפארת אף היא יש בה י"ב בחינות (י"ב אלכסונים) כיון שיש בה שש ספירות שכל אחת מחולקת לדין ורחמים כמבואר בספרים.
בחינת ז"א היא בחינה של תהליך שראשיתו בעיבור, יניקה וגדלות המוחין ובו נעשה תהליך התיקון שהוא קמעא קמעא.
גם הביטוי ימים שייך לספירות התפארת כידוע הלשון ששת ימי הדין ושבעת הימים.
ועי' מש"כ בנזיר ה' (ע"א) גזירה שוה "ימים" ימים".






1 מערכת האלוקות פרק שלושה עשר.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.