כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

יומא נ"ד (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

יומא דף נ"ד (ע"א)

ותניא רבי יוסי אומר שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי יוסי אתיא ברית ברית כתיב הכא והגביר ברית לרבים שבוע אחד וכתיב התם ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבתם.

כבר מצאנו גזירה שוה "ברית" "ברית" בשם חברו של ר' יוחנן הלא הוא ריש לקיש בגמ' ברכות דף ה' (ע"א):

והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.

משם יש ללמוד על גזירה שוה שהיא ממתקת הדינים. גזירה שוה היא בתפארת שהיא עמודא דאמצעיתא הקושרת ימין לשמאל ושמאל לימין. בהנהגת גזירה שוה למדנו (עי' במבוא) שהיא בחינה של מיתוק כמו שמפורש בגמ' ברכות דף ה' הנזכרת "מה ברית האמור במלח, מלח ממתקת את הבשר" וכו'. אף כאן י"ל שמגמת ר' יוחנן לומר לנו שאין הענש מוחלט, ויש קצבה לענש השממה הגפרית והמלח בארץ1.
ניתן היה לחשוב ש"על אשר עזבו את ברית ה' אלוקי אבותם" הוא דבר מוחלט וענש גמור בלא תיקון. על כך באה הגזירה השוה למתק הענש והדין ולהעמידו על שבע שנים שזו משמעות הענש על ברית.
עצם הברית אינה ניתנת להפרה "ברית אבות לא תמה" (תוס' שבת נ"ה), ועל כן מובטחים אנו שלא תהיה שוממה מוחלטת בעזבם ברית ה' אלוקי אבותם.






1 עי' פרדס רימונים שער כ"ג פרק ב' "ברית התיבה הזאת בהיותה סתם, מתייחסת אל ג' מקומות אל המלכות ואל היסוד ואל התפארת. ושלשתם נמצאים הרבה בדברי הזהר".






-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.