כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ספרי א' (ט') - לימוד מגזירה שוה

ספרי כי תצא (א', ט') והביאו הרמב"ן בהוספותיו למצוות עשה מצוה ז':

זכור אשר עשה ה' אלהיך למרים, וכי מה ענין זה לזה נתנו הענין לו ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע, והלא דברים קל וחומר ומה מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה ולהניתו של משה ולשבחו של מקום ולבנינו של עולם כך נענשה המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה שיענש. בדרך, בשעת טירופכם. בצאתכם ממצרים, בשעת גאולתכם אלא שתלה הכתוב במרים ללמדך שכל זמן שהיו הדגלים נוסעים לא היו הולכים עד שמרים מקדמת לפניהם וכן הוא אומר +מיכה ו ד+ ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים.

כבר נתבאר שפרשת נגעים מיוחד שנדרשת בקל וחומר.
אף קל וחומר זה, הקשור לנגעים מבקש דווקא את הנהגת הרחמים.
מרים הנביאה מדברת במשה. כל כוונתה לטובה, לעם ישראל ולמשה רבינו. ואעפ"כ נכשלה בלשון הרע. הקב"ה הענישה בצרעת על מנת ללמדנו, שכאשר עם ישראל נמצא בפתחה של ארץ ישראל, יש חשיבות לשמירת הלשון. המטרה היא הנהגת הרחמים בארץ ישראל.
כניסת עם ישראל לארץ צריכה להיות נקיה מכל רע ובמיוחד מלשון הרע המקלקל כל חלקה טובה בחברה ובאומה.
גם בפרשת צרעת מרים למדו קל וחומר ודיו לבא מן הדין להיות כנדון והכל למען הנהגת הרחמים.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.