כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

נזיר מ"ו (ע"א) - לימוד מגזירה שוה

נזיר מ"ו (ע"א):

תנו רבנן ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחר מעשה יחידי מאי טעמייהו דרבנן כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי אימא עד דאיכא תרווייהו אי הכי גזרה שוה למה לי.

נחלקו חכמים במדרש (ב"ר מ"ד ה'):

רבי יודן ורבי הונא תרויהון בשם רבי יוסי בן זימרא רבי יודן אמר בכל מקום שנאמר אחרי סמוך אחר מופלג ור' הונא אמר בכל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג אחר הדברים האלה אחר הירהורי דברים שהיו שם מי הרהר אברהם הרהר אמר לפני הקב"ה רבון העולמים כרת ברית עם נח שאינך מכלה את בניו עמדתי וסיגלתי מצות ומעשים טובים יותר ממנו ודחתה בריתי לבריתו תאמר שאחר עומד ומסגל מצות ומעשים טובים יותר ממני ותדחה בריתו לבריתי א"ל הקב"ה מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים אבל ממך אני מעמיד מגינים של צדיקים ולא עוד אלא בשעה שיהיו בניך באים לידי עבירות ומעשים רעים אני רואה צדיק אחד שבהם ומכריעו עליהם שהוא יכול לומר למדת הדין די אני נוטלו ומכפר עליהם1.

יש לומר שמחלוקת רבי אליעזר ורבנן היא כמחלוקת חכמי המדרש אם אחר הוא סמוך או מופלג.
לדעת רבנן אחר הוא סמוך ולדעת רבי אלעזר אחר הוא מופלג.
להבנת המחלוקת י"ל, שיש כמה הוראות לשרש "אחר". עיין בדברי אברבנאל (שמות כ', ג'-ו').
במה שנוגע לסוגיין נראה ששתי ההוראות האחרונות עומדות בשרש המחלוקת.

כמו: "מאחרי בנשף" (ישעיה ה, יא), "ולא אחר הנער" (בראשית לד, יט). ויהיה "אלהים אחרים" מפורש כפי כל אחד מהשתופים האלה. אם מהאחד - אלהים מוטעים ומשובשים. ואם מהשני - אלהים שהם אחורים לאלוה האמתי, שהוא הפנים האמתיים. ואם מהשלישי - אלהים אחרים, אלהים שהם מאוחרים ממני בזמן, כי אני קדמון והם מחודשים נבראים ממני.

נראה שאם "אחר" הוא מלשון "אחור ולא פנים", ההבנה היא שהוא סמוך וקשור כמו שהאחור קשור לפנים, ושייכים הם זה לזה.
אם אחר הוא מלשון איחור בזמן, ההבנה היא שהוא מופלג ומחולק. הפלגת הזמן מלמדת שהדברים מופלגים זה מזה ומחולקים זה מזה. מופלג לשון פלוגתא שמבטאת ניתוק (כלשון התרגום "ויקח קרח" – "ואתפלג קרח").
חכמים דורשים "אחר" "אחר" לגזירה שוה. המילה "אחר", המבטאת קשר וסמיכות מתאימה באופן מובהק לידרש בגזירה שוה המבטאת קשר עמוק בין הנושאים והמילים.
ברור אפוא, שילפינן בגזירה שוה "אחר" "אחר" עד שיש מקום לשאלה:

...אי הכי גזירה שוה למה לי.

הלימוד בגזירה שוה מבטא שהדברים אכן קשורים וסגורים ולכן "אחר" זה אחר מעשה יחידי, המבטא סמיכות וקשר.
ייתכן לומר שהמחלוקת קשורה גם להתייחסות לנזיר ולחזרתו לחיים רגילים הכוללים שתיית יין.
לרבי אליעזר הנזירות מן היין מתאימה לעצמיותו של הנזיר, על כן נבחן היין כמופלג מן הנזיר. יש אפוא צורך בתהליך שלם וארוך על מנת להגיע למציאות המאפשרת שתיית יין. אחַר לשון אחֵר. זו מציאות חדשה ואחרת הדורשת תהליך של מעבר מנזירות לחיים רגילים.
לחכמים, חזרתו של הנזיר לחיים רגילים הכוללים שתיית יין, היא בעצם טבעיותו ועצמיותו של הנזיר. אין צורך בתהליך ארוך ושלם כדי לחזור לטבעיות ודי במעשה יחידי המבטא את המעבר מנזירות לחיים רגילים.






1 עיין עוד ב"ר מ"ד כ' "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול א"ר אחא אחר כן אין כתיב כאן אלא אחרי משאביא עליהם עשר מכות ולאח"כ יצאו ברכוש גדול". ואסתר ה' ב' "אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש א"ר איבו בשם רבי יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.