כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ברכות ד' (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.


ברכות ד' (ע"ב):

מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא אמר ר' יוחנן אתיא "אחד" "אחד" כתיב הכא "ויעף אלי אחד מן השרפים" וכתי' התם (דניאל י) "והנה מיכאל אחד מן השרים הראשונים בא לעזרני".

רבי יוחנן למד בגזירה שוה ש"אחד" הוא "מיכאל".
מידת גזירה שוה היא הנהגת התפארת הממזגת בין חסד ודין.
אף כי ידוע שמיכאל הוא בימין, בחסד, יש ללמוד מהשימוש בגזירה שוה לזיהויו של מיכאל כ"אחד", שיש בו גם מיזוג עם דין.
אכן יש לכך כמה מקורות.
ב"קהילת יעקב" ערך מיכאל כתב:

בתרגום יונתן איוב כ"ה כתב "מיכאל מן ימינא והוא דאשא" והוא תמוה אש הוא בחינת שמאל, ואפשר שהוא בסוד המזגה.


בזהר בהעלותך קנ"ד:

... דגלא קדמאה משריא מזיינא ארי"ה מיכא"ל רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו

אריה הוא החיה בימין וזו בחי' השייכת למלאך מיכאל. אף האריה שהוא ימין יש בו מיזוג, וידוע הוא בשייכותו לגבורה. ועי' בדברי הנצי"ב בהקדמת השאילתות על הפסוק "אחרי ה' ילכו כאריה ישאג"1.
על כן דגל מחנה יהודה שהוא הראשון הולך במזרח שהוא קו אמצעי – תפארת. המלאך השייך לדגל מחנה יהודה הוא מיכאל. מכאן יש ללמוד שיש בו בחי' המזגה כמו שראינו לעיל בתרגום יונתן.
גם הביטוי "שרפים" מלמדנו על בחי' אש שנמצאת בכל המלאכים, גם במיכאל שהוא אחד מן השרפים.
גם המילה "אחד" הנלמדת בגזירה שוה שייכת אל מיכאל שהוא חסד שהיא ספירה ראשונה של ז"א לכן הלימוד הוא "אחד" "אחד" המיוחד ומיוחס למיכאל.






1 דברי הנצי"ב: "עוד הוסיף להביא דרש אחר על הפסוק 'אחרי ה' ילכו כארי' ישאג'... וידוע כי הארי יש לו מדת חסד וגבורה, חסד עם השפלים, וגבורה לנקום ברצח את המעמידים פנים נגדו, ויותר יש סגולה בלב הארי' להכיר אדם שנושא צלם אלוקים, וכדאי' בשבת ד' קנ"א ארי' אבי תרי לא נפיל כו' דאמר רמי בר אבא אין חי' שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה שנא' ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, וע' פרש"י. ויש להוסיף דסתם חי' הוא ארי' כדאי' בב"ר פ' צ"ה חי' רעה אכלתהו אין חיה רעה אלא ארי'.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.