כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

קידושין ל"ג (ע"ב) - לימוד מגזירה שוה


קידושין ל"ג (ע"ב):

אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות ר' אלעזר פני פני גמר.

ראוי לציין שכבר למדנו פעמיים ג"ש "פני" "פני". האחת בסוכה ה' (ע"ב):

... ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפרת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו ונילף מפנים של מעלה דכתיב כראת פני אלהים ותרצני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ונילף מכרוב דכתיב אל הכפרת יהיו פני הכרבים אמר רב אחא בר יעקב גמירי אין פני כרובים פחותין מטפח.

הפעם השניה ביבמות ע"ח (ע"ב):

... אמר אין הדבר תלוי אלא בי מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם ושאל לו במשפט האורים לפני ה'.

קשר יעקב ויצחק הבא במסכת סוכה וקשר תלמיד לרבו הבא במסכת קידושין וקשר דוד עם דבר ה' אורים ותומים הבא במסכת יבמות מבטאים קשר פנים בפנים שהוא קשר של אהבה וחיבור פנימי (לשון פנים) ועמוק.
צריך לגזור ולקלף את הקליפות החיצוניות של החיים על מנת להגיע אל הפנים.
זו משמעות הלימוד בגזירה שוה על פי הרמ"ע מפאנו1.
מי שאינו עומד מפני רבו ואינו נקשר אליו פנים בפנים הרי זה כאילו מפנה את אחוריו ומנתק הקשר שלו לרבו. על כן נאמר שאינו "ירא מלפני האלוקים" ועל כן אינו מאריך ימים ורשע ייקרא לו. זו משמעות הביטוי "מפני שיבה תקום", שיהיה קשור אליו בקשר של פנים אל פנים.
גם האורים ותומים מבטאים קשר של פנים בפנים.
ודאי קשר יעקב ויצחק היה פנים בפנים. היו הם קשורים פנימיות בפנימיות, אף שמבחינה חיצונית חשב יצחק שעשו עומד לפניו, מ"מ בפנימיותו היה קשור ליעקב ומשם באה הברכה.






1 לשון הרמ"ע מפאנו בגזירה שוה: "גזרה שוה והיא פעולת התפארת הגוזר ומסרס הקלפות בכח עליון כי הוא מכריע למעלה בין חכמה ובינה להשואת מדותיהן ליתן את האמור של זה בזה ואין אדם זה היודע דעת עליון דן גזרה שוה מעצמו פירוש אפילו בזמן שיש לו עזר כנגדו מאשה יראת ה' עצם מעצמיו שאין ההכרעה בין החסד והדין בכל מקום משתלמת מבלעדיה כמבואר במקומו אלא אם כן קבלה מרבו כתר עליון ורבו מרבו עלת העלות זו כל מעשהו באמונה היא בת זוגו שזכרנו הלכה למשה מסיני ובכח זה עונשין מגזרה שוה ולא מיקרי פתיחה לחובה כי הזכות שפתחנו בו במקום אחד נפתח בו שנית בשוין אבל בקל וחומר אינו כן כי מה שיועיל לזכות את הקל לא יציל את החמור".





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.