כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

קידושין מ' (ע"א) - לימוד מגזירה שוה


קידושין מ' (ע"א):

רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד.

עי' יבמות ק"ט (ע"א):

גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר בהבאת שלום דכתיב בקש שלום ורדפהו ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד.

וברש"י שם:

וא"ר אבהו - במסכת קידושין.
אתיא רדיפה רדיפה - תשלום שכר גדול להבאת שלום שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כגמילות חסדים דכתיב בהו ימצא חיים צדקה בעולם הבא וכבוד בעולם הזה.

ועי' מהר"ל (חדושי אגדות חלק שני עמוד קמא):

אלו דברים שהאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא וכו'. נקט ג' דברים, ואלו ג' דברים כוללים כל (ה)מדות הטוב, כי מדת הטוב הוא על ג' פנים, האחד כאשר הוא מחוייב לעשות הטוב, החלק השני הוא הטוב שעושה על צד החסד ולפנים משורת הדין לגמרי, החלק השלישי הוא טוב אשר ממוצע בין אלו (שלשה) [שני] דברים אשר אינו חיוב גמור כמו חלק הראשון ואינו חסד גמור כמו החלק השני, אבל הוא כמו ממוצע שהטוב הוא ראוי ואם אינו מחוייב רק אם לא עשה הטוב ההוא היה כאן פחיתות ורע בעולם, ולפיכך כנגד אלו ג' חלקים, אמר כבוד אב ואם שהטוב אשר הוא עושה לאב ואם, הכבוד הזה וכיוצא בזה הוא חיוב גמור מאוד, והפך זה גמילת חסד, [והבאת שלום היא כמו ממוצע] כי גמילת חסד דבר זה ומ"מ הוא קצת חיוב לגודל רעות המחלוקת כאשר המחלוקת הוא בעולם שהוא הירוס המצב והבנין לגמרי ולפיכך מוטל עליו לרדוף שלום ודבר זה יותר מחוייב מן גמילות חסדים ואינו מחוייב כמו כבוד אב ואם אלו הם שלשה דברים מחולקים.

השלום שהוא ממוצע, ראוי לו שיילמד בגזירה שוה שהיא הנהגת התפארת הממזגת וממצעת את המידות.
רש"י ביבמות כתב שמקור דברי רבי אבהו הם בקידושין בסוגיין. אעפ"כ ביבמות פרש"י את הביטויים של חיים וצדקה וכיבוד ואילו בקידושין לא פרש דבר.
בסוגיין מובא גמילות חסדים יחד עם הבאת שלום, ולכן פשוט שבשניהם הקרן בעוה"ב והפירות בעוה"ז כפי שאומרת המשנה. אבל ביבמות מופיע רק הבאת שלום ולכן צריך רש"י לפרש.
נראה פשוט שהבאת שלום, הוא בבחינת שלום קדירה וכמו שביאר הגר"א את הגמ' בברכות (נ"ו) הרואה קדירה בחלום יצפה לשלום.

כי ענין הקדירה הוא עושה שלום בין המים ובין האש.

השלום הוא הגבול המפריד בין האנשים, ובהפרדה זו מביא שלום ביניהם.
על כן הזכירו ביבמות את השלום עם חליצה והפרת נדרים, שכן החליצה היא ההפרדה שהיא הדבר הנכון וכן הפרת נדרים היא מבטלת לכאורה את רצונו הטוב לעשות טוב ודווקא הביטול הוא הנכון, וכן בשלום דווקא ההפרדה היא הבאת שלום.
ולכן אמרו שני דברים גמילות חסדים והבאת שלום שכן לכאורה יש להקשות הרי גם הבאת שלום היא גמילות חסדים ומדוע לא כלול בגמ"ח.
אלא ביאור הענין כמו שאמרנו שהבאת שלום הוא בדרך של גבול והפרדה אשר היא מביאה את השלום כשלום קדירה המשימה גבול בין האש למים ובזה מביאה תועלת לעולם.
על כן למד רבי אבהו גזירה שוה רדיפה רדיפה ללמדנו ששימת הגבול בין אנשים כמוה כגמילות חסדים והיא מחברת ביניהם.
התפארת היא הגבול בין החסד והגבורה והיא העושה שלום בין האש לבין המים. כך ביאר הרמ"ק בשער המכריעין שבפרדס:

בהאציל הקב"ה אצילותו האציל שני מידות הפכיים שהם החסד והגבורה. שהשכר והענש נמשך מהם ויען כי פעמים יקרה היות העולם צריך אל הענש אבל לא כ"כ וכן יצטרך לפעמים אל השכר אבל לא כ"כ, לכן האציל המאציל קו האמצע בין שתי הקצוות והוא הנקרא הקו המכריע.
... כי אין א' משני קצוות האלה כוונת בריאת העולם ולא בעל הקצוות שלם כאשר נבאר. הוכרח להיות בין ב' הקצוות מכריע והוא קו הרחמים, כי מצד החסד מיימינים לכף זכות, ומצד הגבורה משמאילים לכף חובה, וקו הרחמים מכריע ביניהם...
ולפי שאין המים והאש מתערבים יחד אם לא ע"י אמצעי לרוב רחקם, הוצרך אל האויר שהוא קו האמצעי המכריע שהוא כלול מב' הקצוות, ולכן נק' שמים שהכונה אש ומים. ויש לשאול כי היה ראוי שיאמר מים אש כי המים הם תחלה כדפי' א"כ היה ראוי שיאמר מימש. וי"ל כי כיון שכוונת ההכרעה להיות מטה כלפי חסד כדפי', לזה אמר תחלה שמים אש המושבים אל המים. וזה כונת המשנה (אבות, פה) כל מחלוקת שהוא לשם שמים סופה להתקיים דהיינו חסד וגבורה שהם במחלוקת, וחפצים בהכרעה האמצעית... ולכן סופה להתייחד ולהתקיים שהיא בתוך הקדושה והאצילות הטהור. אבל המחלוקת שאינה לש"ש שאינם חפצים בהכרעה רק מחלוקת לקנטוריא... ולפיכך נאמר בו הבדלה ... כמו שהיה בענין קרח ועדתו שהיה עקרם לוים מצד הגבורה ואהרן הכהן איש החסד ומשרע"ה היה קו המכריע שהיא מדתו. ולא רצו עדת קרח בהכרעה לפיכך נאמר בהם הבדלה כענין (במדבר, טז) הבדלו מתוך העדה הרעה.

הבאת השלום היא אפוא הנהגת הגזירה השוה וזה באור דברי רבי אבהו בסוגיין.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.