כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

מכילתא דר' ישמעאל משפטים (כ') - לימוד מבנין אב

מכילתא דר' ישמעאל משפטים (כ'):

ואספת את תבואתה והשביעית. להביא פירות ערב שביעית שנכנסו לשביעית. אין לי אלא פירות ערב שביעית שנכנסו לשביעית מנין לפירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית תלמוד לומר כן תעשה לכרמך לזיתך הרי אתה דן מבין שניהם כאחד לא הרי הזית כהרי הכרם ולא הרי הכרם כהרי הזית הצד השוה שבהן שגדלים על מי שביעית הרי הן כפירות שביעית אף כל שהוא גדל על מי שביעית הרי הן כפירות שביעית דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר אינו צריך והלא כבר נאמר ויתרם תאכל חית השדה להביא פירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית הרי הן כפירות שביעית. ומה תלמוד לומר כן תעשה לכרמך לזיתיך בא הכתוב ליתן ביעור לזית בפני עצמו ולכרם בפני עצמו.

ר' יאשיה לומד במידת בנין אב מכרם וזית שכל גדל על מי שביעית דינו כפירות שביעית, אף כי נאספו ונאכלו במוצאי שביעית.
בנין אב הוא התפארת בנטותו לצד נצח והוד.
בסוגיין, נראה, שהעץ הוא בחי' אב והפירות הם הבנים, נצח והוד. מידה זו מלמדת שהאב משפיע על הבנים, ואין הבנים מציאות בפני עצמה המנותקת מן האב.
כח האב נמצא בבן ומשפיע על מציאותו.
לכן פירות שגדלו על מי שביעית, שהיו קשורים לעץ - לאב – בשביעית, וממנו קבלו עיקר כוחם, אף כי הם תלושים ונמצאים בשנה השמינית, כח האב בהם והוא הלא נתן כוחו בשביעית.
לפי מכילתא דר"י המיוחד בכרם וזית הוא שהם פירות שזמן לקיטתן שונה ושנים הם במהותם1 וחשובים הם לעשות מהם שמן ויין, אף על פי כן כח האב - העץ - בהם והקובע בהם לא זמן לקיטתן או אכילתם כי אם זמן קבלתם עיקר כוחם מן העץ.
לפי מכילתא דרשב"י נראה ש"כרמך וזיתך" מיוחדים בזה שעיקר הפרי הוא מעשה האדם ולא אוכלים אותם רק בטבעם, כי אם בצורת שכלולם על ידי האדם כמו שביארנו שם על כן נלמדו במידת דבר שהיה בכלל וכו' ולא בבנין אב.






1 השמן הוא שייך אל החכמה והיין המשכר היפך החכמה.







-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.