כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

נדרים ד' (ע"ב) - לימוד מבנין אב

נדרים ד' (ע"ב):

אמר מר ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו למה לי היקשא תיתי במה מצינו מנדרים דילמא גבי נדרים הוא דמיפר משום דלא אית ליה קיצותא אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא דסתם נזירות ל' יום אימא לא קא משמע לן.

כבר הראינו לדעת ש"מה מצינו" הוא בנין אב כלשון רש"י בכמה מקומות בש"ס.
קשר בין אב לבתו ראוי להיות נלמד מבנין אב שכן יש כאן בנין של האב את תולדותיו.
אכן, אב מפר נדרי בתו, מתאים להיות נלמד בבנין אב, להפר גם נזירות בתו.
לכן שאלה הגמרא למה לי היקשא נילף במה מצינו.
הראשונים שאלו מדוע לא שאלו שאלה זו לעיל כשלמדו בהיקש דאיכא לאו בלא תאחר לשלמו.
נראה שהשאלה באה משום שבנין אב במה מצינו מתאים דווקא להלכה זו של בנין אב המיפר נדרי בתו, שזו בחינת תפארת שהיא אב בנטותו לצד נצח או הוד1 שהם בחי' "וכל בניך לימודי ה'"2, שהנצח והוד הם בחי' בנים "ואיהו בנצח ואיהי בהוד"3.






1 כך לשון האר"י בביאור בנין אב: "מבנין אב מכתוב אחד. לפעמים תקבל מצד התפארת הנקרא אב, בנטותו לצד הנצח, או ההוד הנקרא כתוב אחד, וזהו בנין אב מכתוב אחד. מבנין אב משני כתובים. לפעמים (תקבל) בהכרעה בין שניהם, נצח והוד, זו בנין אב משני כתובים, שהם נצח והוד".
2 ישעיהו נ"ד, י"ג. וכתב האר"י בשער מאמרי רשב"י בביאורו לזהר שיר השירים "כי ירמוז לשנים שהם נצח והוד. ולפי ששנים אלו נקראים בנים כמו דאת אמרת "וכל בניך למודי ה'".
3 בכמה מקומות מזכיר האר"י ביטוי זה בשם הזוהר והתיקונים. קרוב לזה מצאנו בתיקוני זוהר כדלקמן. בתיקוני זהר כ"ח/ב: "שביעאה בנצוח דאיהו נצח ישראל, ועליה אתמר וגם נצח ישראל לא ישקר, ועליה אתמר למנצח על אילת השחר, למנצח על השמינית, מאן שמינית הוד, ואיהו נצח עליה".
ובתיקוני זהר דף ק"ז/א: "וחכמה דאיהו קר נטיל בחסד ונצח, ואימא דאיהי חמימא נטילת בגבורה והוד, ומסטרא דשכינתא תתאה איהי יבש דאיהי ארץ, דאתמר בה ויקרא אלקי"ם ליבשה ארץ, והא אינון ארבע, וסלקין לעשר, כגוונא דארבע אתוון דאינון יקו"ק, דסלקין לעשר יו"ד ק"א וא"ו ק"א"





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.