כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

ספרא בהר (א') - לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

ספרא בהר (א'):

תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור הזרע והזמיר בכלל היו ולמה יצאו להקיש להם (אלא) מה זרע וזמיר מיוחדים שהם עבודה בארץ ובאילן אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן.

כך לשון האר"י בהנהגת מידת דבר שהיה בכלל ויצא וכו':

לפעמים מקבלת מן התפארת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והתפארת בנצח, בסוד שם הוי"ה בנצח, ואדנ"י בהוד. והנה זו הנהגת תחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד"ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה בכלל התפארת הנקראת כלל ונכללה בו, ויצא מן הכלל שהוא תפארת וכו'.

האר"י מבאר שהנהגת מידה זו היא הנהגת הבריאה.
אף הבריאה היתה בכלל העולמות ויצאה. אין בריאה אלא לשון יציאה1.
הנהגת הבריאה ממשיכה גם בבריאה עצמה. משנברא אדם ניתנה בידו הבריאה להוציאה אל הפועל לשכללה ולהיטיבה.
אמנם גם בלא אדם הבריאה פועלת. אף הצומח והחי יש בהם את כח ההמשכיות. בכל עץ פרי יש את זרעו בו והוא מצמיח ומשמר את מינו. אלא שהבדל גדול יש בין עולם עם אדם לעולם בלי אדם.
חז"ל בזוה"ק המשילו את העולם לגינה2. מה בין גינה עם גנן לגינה בלא גנן? גינה בלא גנן אינה מסודרת ואף אין בה צמחים חדשים. גינה עם גנן מסודרת שורות שורות ומידי פעם מתחדשים בה הצמחים.
הגנן אף הוא מוציא הבריאה מן המציאות בו נבראה ומשכללה.
אחת לשבע שנים אומרת התורה לאדם להניח לבריאה לפעול בטבעיותה מבלי בעלותו. טובה גדולה צומחת לו לאדם בעבודת מידותיו ואמונתו. טובה גדולה צומחת גם לאדמה החוזרת למקורה וטבעיותה.
על כן למדו במדרש את מצוותיה של השביעית במידת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כי אם ללמד על הכלל כולו יצא.
גם פסוקי פרשת משפטים "כן תעשה לכרמך לזיתך" נדרש במידה זו במכילתא דרשב"י ועיי"ש במה שכתבנו.






1 כמורגל בשם פוק תני לברא ובערוך ערך בר (ד') "כמתרגם חוץ – ברא".
2 זהר תרומה קס"ו ע"ב ואילך





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.