כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

תמורה י"ג - לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש


הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

תמורה י"ג:

אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו אינה נגאלת תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי ותמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי בלבד אמרי משום דרבי רחמנא דאית ביה תמורת שמו איגרועי איגרע אין דאמרינן מאי דרבי רבי ומאי דלא רבי לא רבי והא מהיכא תיתי אמר רב הונא בריה דרב יהושע משום דהוה דבר הבא לידון בדבר החדש ואין בו אלא חידושו בלבד

במעשר בהמה יש דין חדש שאינו בכל הקרבנות והוא נקרא תמורת שמו. שאם קרא לעשירי תשיעי ולתשיעי עשירי ולאחר עשר עשירי, שלשתן מוקדשין (בכורות דף ס.) והיינו שבטעות קראו עשירי הרי חלה עליו קדושת עשירי אף שאינו עשירי ואף שזה טעות.
דין זה נחשב לבחינה של תמורה שהרי הוא תמורת עשירי.
מיזה זו אומרת שאי אתה יכול להחזירו לכללו אא"כ החזירו הכתוב לכללו בפירוש ומשמע בגמ' שהסיבה היא כיון שיצא לדבר חדש אין בו אלא חידוש, ואם אתה רוצה להחזירו לכללו צריך לכותבו בפירוש.
אף במעשר "להכי אהדריא קרא" (רש"י שם) "דס"ד דאין עושין כלל תמורה משום שיצא לידון בדבר החדש" (תוספות שם).
דין תמורה שייך במיוחד למידה זו. האר"י כתב שמידה זו היא הנהגת הגלות.
הלא כבר אמרו (זוהר חדש רות):

"על הגאולה ועל התמורה" - על הגאולה זו תלמוד ירושלמי ועל התמורה זה תלמוד בבלי.

הרי שהתמורה שייכת להנהגת הגלות.
יש את החיים המקוריים, הנורמליים והטבעיים ואלו הם החיים בארץ ישראל ובמעשר זה העשירי קדש לה'. ויש תמורת חיים אלו כשעם ישראל אינו חי חיים מקוריים ואז יוצא לגלות לחיות תמורתן, ובמעשר זו תמורת שמו.
בהמשך אומרת הגמרא:

"תמורת שמו נגאלת תמורת גופו לא נגאלת"

תמורת שמו שהיא הדבר החדש בחינת גלות היא נגאלת. "על הגאולה ועל התמורה". על כן החזירו הכתוב לכללו בפירוש שמעשר גופו לא נגאל והיה הוא ותמורתו קדש. אבל תמורת שמו שזו בחינת גלות הרי שיש לה גאולה אחריה.




-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.