כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד י"ג מידות
י"ג המידות ומקורות פנימיים        לדוגמאות נוספות לקשר שבין המידה ללימוד

חולין (ס"ג ע"א) - לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו


הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י

חולין ס"ג (ע"א):

תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות תניא נמי גבי שרצים כה"ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים.

נאמר בתורה בפרשת מאכלות אסורות (ויקרא י"א):

(יג) ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר...
(יח) ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם...

ולאחר מכן ברשימת שמונה שרצים הטמאים (ויקרא י"א):

(כט) וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר...
(ל) ... והחמט והתנשמת

חז"ל במדרשם מגדירים את התנשמת כ"באות" שפירושו מאוס (עי' בתורה שלימה שמיני אות פ"א ואות ק"א).
ביטוי זה נאמר גם על תנשמת שבעופות וגם על תנשמת שבשרצים.
נראה לבאר על פי האבן עזרא שכתב על התנשמת:

התנשמת כל רואהו ישום.

השם עצמו רומז לכך שהם הנמוכים שבבני מינן. התנשמת של העוף היא המאוסה והנמוכה שבעופות וזו של כמו שזו של השרצים נמוכה ומאוסה בשרצים.

האר"י מבאר את מידת דבר הלמד מעניינו ש"דבר" זו המלכות הדורשת את הדין ה"למד" זו בחינת נצח והוד כמו שדורשים על "וכל בניך לימודי ה'" שהם נצח והוד.
"מעניינו" מענין וא"ו, והיינו שהנצח והוד של המלכות מקבלים מן התפארת.
בסוגיין יש לומר, שהתנשמת זו בחינת נצח והוד המקבלים מן התפארת זו רשימת כלל העופות ורשימת השקצים וביתר הרחבה רשימת מאכלות האסורות ורשימת הדברים הטמאים שאלו שני הנושאים בהן עוסקת הפרשה.
אכן, העובדה שיש שתי בחינות לתנשמת משייך אותן לנצח והוד שהם תרי פלגי דגופא ועל כן מתאים שיהיו שני סוגי תנשמת.
הדברים מתחזקים לאור דברי הזהר (השמטות לבראשית רנ"ז) שביאר את הדברים שנוצרו בכל יום ויום בהתאם לספירה שלהם וכך אמרו על יצירת היום החמישי בו נוצרו העופות ככתוב (בראשית א', כ'):

ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים.

אמרו שם:

לקבל דרגא דנצ"ח דאיהו סמכא ימינא דאורייתא ולקבליה משה לתתא סמיך לעלמא באורייתא הה"ד אם לא בריתי יומם ולילה.

יצירת העוף היא כנגד ספירת הנצח.
ועל הפסוק (שם, כ"ד):

... תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן.

( וברש"י: ורמש - הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ...)
אמרו שם:

לקבל דרגא דהו"ד דאחיד אהרן... ועביד קרבנין באינון מיני בעירן.

יצירת השרצים, אפוא, היא כנגד ספירת הוד.
התנשמת היא בחינת נצח והוד ועל כן יש שתי תנשמת.
הנצח וההוד הם גם הנמוכים שבאיברי האדם שהרי הם כנגד רגליו של האדם המגיעות עד הארץ.
משמעות מיוחדת יש ללימוד דין מאכלות אסורות במידה זו. המאכלות האסורים והטמאים הם למדים מענין התפארת שהיא התורה הבאה מלמעלה "והתפארת" - זו מתן תורה1.






1 ברכות נ"ח ע"ב.





-------------------------------------------------------------------------------------------
נשמח לתגובות, לדוגמאות נוספות וכן לשאלות על הקשר שבין המידה לדין הנלמד.