| פרשות | פרשות אחרי מות קדושים | בלומברג אליאב | ל' בניסן ה'תשס"ג |
ב. בתומר דבורה פרק ג':'ראה את מעשה האלקים, כי מי יוכל לתקן את אשר עוותו' בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך.
...ועל דרך זה לא יבזה שום נמצא מהנמצאים, שכולם בחכמה, ולא יעקור הצמח אלא לצורך, ולא ימית הבעל חי אלא לצורך.
לעניות דעתי, דווקא היום בעידן המודרני, כאשר העולם האורגאני נהרס תדיר על ידי כל מיני גורמים (אנטנות סלולריות, בתים, כבישים וכדו'), עלינו לזכור פן זה של הגדלת כבוד ה'. יהי רצון שנעלה מעלה מעלה, הן בצד החברתי והן בהפנמת חשיבותו של העולם האורגאני, ועל ידי זה נזכה להגיע למדרגת הקדושה וגילוי כבוד ה' בעולם.זכרתי ימים מקדם, משנת תרס"ה, שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו לעלות על אדמת הקודש ביפו. שחרתי בראשונה את פני רבינו הרב קוק זצ"ל. קבלני בסבר פנים יפות כדרכו בקודש לכל אחד. שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת מנחה גדולה, יצא רבינו כדרכו בקודש לשוח בשדה, לצמצם מחשבותיו, ואני התלויתי אתו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח. הזדעזע רבינו ואמר לי בנחת, כי הוא נזהר מאוד לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח שיכול לגדול או לצמוח, כי אין עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, ואומר לו: גדל! כל ציץ עשב אומר דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, כל הבריאה אומרת שירה.