| פרשות | פרשת בהר | שנרב איתן | י"ט באייר ה'תשס"ב |
|
ארץ (כ"ג) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. |
אדם (לט) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: (מ) כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: (מא) וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: (מב) כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: (מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ: (נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: |
צריך לדעת מי המנהיג.'כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים' על תנאי שלא ישתעבדו בהם, 'אני ה' אלהיהם' מה ת"ל מלמד שכל המשתעבד בהם למטן מעלין עליו כאילו משתעבד למעלן.
ירמיה כאן בסוף ימי בית ראשון, בימי צדקיהו, מקבל נבואה הקוראת לכל העם בירושלים לשלח את העבדים והשפחות שהיו להם מאחיהם היהודים. רואים אנו שגם כאשר הארץ כולה היתה בתקופה קשה מאוד ועם ישראל חי במצב כה שפל וירוד עדין היו שהרשו לעצמם לקחת תחת ידיהם עבדים מישראל. הקב"ה כחלק מנסיון לתקן את המצב ולגאול את עם ישראל בלא שיהיה צורך בגלות כוללת ובחורבן סופי של המקדש והישוב היהודי בארץ, קורא לנביא לבוא ולקרוא לכל העם לשחרר את כל אותם עבדים. התיקון חייב להתחיל מנקודה אחת בסיסית - "עבדי הם" - ולא עבדים לעבדים. העם אכן שומע בתחילה בקול הנביא אך הדבר לא מחזיק זמן רב והם משיבים את העבדים והשפחות.הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר. לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ. וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּישׁוּם (וַיִּכְבְּשׁוּם) לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.4
זהו הדבר שהביא לחורבן בית המקדש ולגלות הנוראה. היחס בין מעבידים לעובדים שלא על פי חוקי התורה, השעבוד שגרם לרבים מבני ישראל לשכוח את מטרתם בעולם - להיות עבד ה' ולא עבד לאחר, הוא שהביא למצב הקשה הזה.לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לְזַוֲעָה (לְזַעֲוָה) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.. הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ וּלְכָדוּהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין ישֵׁב5.
ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים …ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתנו וכרמנו לאחרים6.
השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם. ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר7.