| פרשות | בא | אופיר שימי | ב' בשבט ה'תשס"ה |
פסוק זה מובא כהקדמה לציווי על מעשה קרבן הפסח. מה הקשר בין השניים?"הַחדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"1.
ומביא זאת בעל העיקרים4 כהלכה שנהגה:"תנו רבנן: באחד בניסן ראש השנה לחדשים...לחדשים מנלן? החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".3
לפי זה משמעות "החודש" היא ירח, ל' יום: "ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי"6."וכן מצינו בימי עזרא שבטלו מנין החדשים מניסן, שהיו מונין כן כפי משפטי התורה, לפי שכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, והיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, כי אף על פי שתשרי ראש השנה למנין שנות העולם... צותה תורה למנות מנין החדשים מניסן בכל חשבונותיהם, לפי שאז יצאו ישראל ממצרים והיתה תחלת צמיחת האומה, וכן תמנה היא גם כן כל חשבונותיה מניסן, ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש, בחדש השלישי וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש, ובעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא, ואין לחדשים שמות במשפטי התורה, אבל ראוי שיהיה שמם שני שלישי רביעי חמישי ששי שביעי לניסן זכר ליציאת מצרים, וזהו שאמר הכתוב ראשון הוא לכם לחדשי השנה, כלומר למנין החדשים תמנו מניסן אף על פי שלמנין שנים ראוי למנות מתשרי כמו שאמרנו".5
לפי זה משמעות "החודש" היא "הלבנה בחידושה"."הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש"10."אב ובנו שראו את החדש - ילכו. לא שמצטרפין זה עם זה, אלא שאם יפסל אחד מהן - יצטרף השני עם אחר. רבי שמעון אומר: אב ובנו וכל הקרובין - כשרין לעדות החדש...אמר רבי לוי: מאי טעמא דרבי שמעון? דכתיב: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. החדש הזה לכם, עדות זו תהא כשרה בכם. ורבנן: עדות זו תהא מסורה לכם"7.
"אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב: החדש הזה לכם"8.
"ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים, הה"ד החדש הזה לכם"9.
עד עתה היו בנ"י עבדים, שאין זמנם בידם: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי..." (ריה"ל). עתה שולטים ישראל בזמן ומקדשים אותו."רבי אומר: אין חותמין בשתים. איתיביה לוי לרבי...מקדש ישראל והזמנים! ישראל דקדשינהו לזמנים"13.
"אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב: בגזירת עירין פתגמא, אמר להם: אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנא' אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי, וכן הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קודש וגו' אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו, אמר להם הקב"ה לישראל לשעבר היה בידי שנא' עשה ירח למועדים אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו מ"מ יהא החדש הזה לכם, ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב החדש הזה לכם"14.
"הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש, יש מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים, ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים, ויש מהם אומרים מקדש ישראל שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קדוש כלום, ואל תתמה על זה שהקב"ה קדש את ישראל שנא' (ויקרא כ) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ולפי שהם מקודשים לשמים לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש...ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים, הה"ד החדש הזה לכם"15.
"ראשון הוא לכם לחודשי השנה הוא התחדשות לחדש הזמנים כמ"ש מקדש ישראל והזמנים, שבנ"י ממשיכין קדושה לתוך הזמן כי הם למעלה מן הזמן וכל זה התחיל ביציאת מצרים"16.
"החדש הזה לכם, מסור הוא לכם. א"ר יהושע בן לוי למלך שהיה לו אורלוגין, וכיון שעמד בנו מסר לו אורולוגין שלו. א"ר יוסה בר' חנינה למלך שהיה לו שומירה, וכיון שעמד בנו מסר לו שומירה שלו. א"ר אחא למלך שהיתה לו טבעת, וכיון שעמד בנו מסר לו את טבעתו. א"ר יצחק למלך שהיו לו אוצרות הרבה והיה מפתח לכל אחד ואחד, וכיון שעמד בנו מסר לו את המפתחות. א"ר חייא בר אבא לנגר שהיו לו כלי אומנות, וכיון שעמד בנו מסר לו כלי אומנותו. ורבנין אמרין לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, וכיון שעמד בנו מסר לו את נרתיקו"17.
"ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא: החדש הזה וכתיב התם: זה אלי ואנוהו"18.