| פרשות | פרשת כי תצא | בלומברג אליאב | ח' באלול ה'תשס"ב |
הגמרא2 מקשרת בין מצוות שילוח הקן למצוות כיבוד אב ואם, שבשניהם נזכר בפסוקים העניין של אריכות ימים. בכיבוד אב ואם נאמר: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך" ובשילוח הקן נאמר: "למען ייטב לך והארכת ימים"....ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה (דברים כ"ב) 'למען ייטב לך והארכת ימים' קל וחומר על מצות חמורות שבתורה.
לכאורה זה מאוד תמוה, כיצד אפשר להתייחס באופן שווה למצוות? כיצד אפשר לומר שצריך להזהר במצוות שילוח הקן כבמצוות כיבוד הורים?... והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות...
התפקיד והיעוד של האמהות - עולם מלא הוא. אמר הקב"ה: "הואיל ונתעסקה [הציפור הזאת הרובצת על האפרוחים] בכבודו של עולם, ובתיקונו של עולם, כדאית שתנצל". כזוהי הערכת התורה לאמהות, אפילו של ציפור: גבורת רחמיה היא כבודו של עולם, תפארת יעודה - תקונו של עולם. ניתן לומר: העולם כולו עצר נשימתו נוכח תופעת האמהות. העולם כולו מוקרן מכבודה ומקבל תיקונו הימנה, את המשך קיומו לשם תכליתו, אשר זה כבודו וכבוד יוצרו.
ועתה אתה, בן-אדם, של הרגליך מעליך, והגע בעצמך: אם כך אמרה התורה לגבי הציפור-האם, הרי הרבה למעלה-למעלה צריכה להיות ההערכה לאשה-האם, לאם שלך! הנה כך מקרין פרט זה במצות "שלוח הקן" על מצות "כבוד אם" ו"יראת אם". ומכאן גם השכר הדומה המיועד לשתיהן בתורה: אריכות ימים.