פרשות פרשת שמיני שנרב איתן י"ח בניסן ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות ולכותב הדבר תורה. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il


שתיקה מדברת


וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן1.


על כך כותב המדרש:

..כיון ששמע אהרן כך וידע שבניו ידועי שמים הם שתק וקיבל שכר טוב על שתיקתו...2


שתיקתו של אהרון צריכה לימוד שהרי כאשר שני בניך מתים לפניך, המצב הכי טבעי ונורמלי הוא לבכות. מה עוד שאנו יודעים שמי שאינו בוכה על קרוביו הרי זה מגונה3 והבכי גם עניין של כבוד המת.

ישנם שני סוגים של שתיקה:
האחד מבטא מצב של חוסר אונים, אין מה לומר, אין דרך ברורה, הכל לוטה בערפל. השני מבטא מצב של הבנה, הפנמה מתוך ברור מעמיק של המציאות4.

אהרון הגיע לרמה של הבנה מהסוג השני, של הבנת דרך ה' במהלך האלוקי שהיה חייב לבוא בצורה שהוא בא. זאת היא דומיתו של אהרון. אין לאהרן רגשות עצב על המצב וגם לא רגשות שמחה, אלא הפנמה והבנה שזאת היא התוכנית האלוקית. שתיקה זו היא בעצם העלאת והשוואת הרצון הפרטי, האנושי לרצון האלוקי.

לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא5.

לפעמים צריך לדעת לשתוק ולדעת שבשתיקה האמיתית ישנו כח עצום של הבנה שאולי רק דרך שתיקה ודומיה אפשר לחדור לתוך הנקודה הפנימית.

וכך נאמר במדרש:

... רחל תפסה פלך השתיקה, ועמדו כל בניה בעלי מיסתורין.
בנימין אבנו יָשְפֵה. מהו ישפה? יש פֶּה יודע במכירתו של יוסף, ושותק.
שאול, ואת דבר המלוכה לא הגיד לו (שמואל א' י', ט"ז).
לא הגידה אסתר וגו' (אסתר ב', י').6

החלק של המיסתורין שמור לבעלי השתיקה שרק הם בעבודת השתיקה שלהם מצליחים לחדור לעומקם של הדברים. בתהילים נאמר:

לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.

דומיה של אדם בעת שמקבל דינך נחשב כאילו מהלל אותך7.

וכך כותב הרב קוק על השתיקה:

השתיקה נתבעת בעומק הנשמה, מכל אשר הגיגים
עליונים, שבעצמם עומדים הם ממעל לחוג המבטא של האדם, הנם
קבועים בתוכיותו.
כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה,
עולמות רבים הולכים ונבנים, שירות נשגבות מתנשאות
בשיא קדשן, וגבורה עליונה בעדן קודש מתרוממת על כל
ספירותיו הרוחניות.

... כאשר יתן להדומיה את כבודה בעת הופעתה,
אז תנהיג היא את משטרה, תכונן את אולמיה, תחדור
בעמקיה ותבא עד נבכי תהומיה, ומתוכה תוציא פארות
וענפים נאדרים בכח צומח גדול ורענן, השיחים ימלאו כח,
ויבא ניב שפתים.
אז תחל העת לדבר, בהדר כבודה, ורוח הדומיה
יהיה המיטטרון, הפועל על שיטפת הדיבור, אשר
יזל כנחלים ברוב עושר וכל חמדה, בורא ניב שפתים שלום שלום
לרחוק ולקרוב אמר ד' ורפאתיו. והיה פריו למאכל
ועלהו לתרופה, להתיר פה אלמים.8


מקורות נוספים לעיון: ספר איכה פרק ג', פירושו של "הכתב והקבלה" על הפסוק.


1 ויקרא, י', א' - ג'.
2 ויקרא רבה פרשה י"ב ד"ה ב'.
3 הרמב"ן בהקדמה לס' תה"א.
4 בשני הסברים ניתן להסביר את המילים "שתיק רב" המובא בכמה גמרות או שאין לו מה לומר כי הוא הבין את הצד השני או שהוא לא מסכים ולכן הוא בכלל לא מתיחס.
5 עמוס ה'.
6 מדרש שמואל פרשה כ"ח.
7 הכתב והקבלה על ויקרא י' ג'.
8 אורות הקודש ח"ג.