| מועדים | פרשת זכור | ויצמן מנחם | ז' באדר ה'תשס"ב |
נראה ששתי הברכות לעובר בין הקברות מבטאות שתי הסתכלויות על המתים. ברכת "אשר ברא אתכם בדין…" מדברת על המוות באופן כללי, ולא על המתים, כביכול משמת האדם אין משמעות לאישיותו הפרטית אלא רק למושג המות בכללו, אליו הוא משתייך מעתה."זכור את אשר עשה לך עמלק". ילמדנו רבינו, העובר בין הקברות כיצד הוא חייב לברך? 'ברוך היודע מספר כולכם'. אע"פ שיש מרבותינו אומר כך הוא חייב לברך: 'ברוך אשר ברא אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להעמיד אתכם בדין'. מעשה בר' חייא ור' יונתן שהיו מהלכין בבית הקברות ובירך אחד מהם 'ברוך היודע מספר כולכם', אמר לו חבירו, וכי יודעים המתים מאומה? אמר לו חבירו, אין בין המתים לחיים אלא דיבור בלבד שנא', 'יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם'.
הרי צריך, אדם אם היה עובר בין הקברות והיה יודע שצדיק קבור שם צריך להזכירו במעשיו… זכרונם של צדיקים כדי ליתן להם מתן שכר לעתיד לבא, זכרונם של רשעים כדי להפרע מהם ולמחות את שמם, ממה שקראו בענין "זכור את אשר… תמחה את זכר עמלק".