בס"ד

שבוע ישיבה

3. מה ההבדל בין מכינה לישיבה, למה דווקא הסדר
הרבה שואלים: איך אני יכול ללכת לישיבת הסדר, ולא לעשות שלוש שנים צבא? האם אני עומד מהצד, כשחברי נלחמים למען מדינת ישראל? איך אתה מסביר את זה ל"חילוני"?
השאלה היא ודאי שאלה טובה, והיא נובעת ממידות טובות ומרצון אמיתי לתרום לחברה.

אבל בואו נבדוק רגע, לְמה באמת מדינת ישראל זקוקה כרגע. האם מה שחסר לנו הוא עוד כמה קצינים או לוחמים?

א. מה באמת עם ישראל צריך?
מלחמת לבנון השניה הסתיימה, כידוע, בצורה מבישה. 32,000 חיילי צה"ל, בליווי טנקים ומטוסים, לא הצליחו להכניע 8,000 לוחמי חיזבאללה, המצויידים בנשק קל בלבד.
האם מה שהיה חסר לצה"ל כדי לנצח זה עוד קצינים מקצועיים?
ועדת וינוגרד הוקמה כדי לחקור את הגורמים לכשלון, ומסקנותיה הם, בין השאר, שמה שהיה חסר זו חברה חזקה, ערכית ובעלת אמונה.
הנה כמה ממסקנותיה:
חברה חזקה:
...בעיקר נכון הדבר כאשר סביר להניח שחלק ניכר מן ההיחלשות של הנורמות והערכים של צה"ל חלחל לתוכו מן החברה הישראלית הרחבה יותר.
...ציינו כבר כי חלק מן הנורמות הלקויות שמצאנו בצה"ל חלחלו אליו מן החברה הישראלית - ואולי מן החברה המערבית - בכללותה. דבר זה הוא מובן ואף טבעי בצבא המבוסס על גיוס כללי. יחד עם זאת, חשוב לנו להדגיש כי לצה"ל תפקיד חיוני בחברה הישראלית דווקא בנקודה זו. חיוני לעשות לשיפור הנורמות והערכים בחברה הישראלית על כל חלקיה.
משבר ערכים
...נראה כי עובדה זו אף היא מבוססת על תערובת של שיבוש בערכי היסוד של צה"ל, ושל הלכי רוח עמוקים ורחבים בחברה הישראלית, שחלקים ממנה כבר אינם מוכנים לקבל את אפשרות הכורח של לחימה מתמשכת, על המחירים הכואבים הכרוכים בה... לגבי כל מי שמאמין שישראל עשויה לעמוד בפני מצבים בהם שימוש בכוח צבאי עשוי להיות הכרחי, יש כאן תופעה שיש להתמודד עימה בדחיפות ובכובד ראש.
יש בצה"ל ובחברה הישראלית שחיקה באמונה בצדקת הדרך ובמלחמה עליה. יש צורך לפעול בדחיפות ובנחישות לתיקון המצב.
בידי מי אנו מפקידים את המשימה הזו? מי יפעל להחדרת ערכים לחברה הישראלית?
כדי שצה"ל ינצח במלחמה הבאה יש הכרח לבנות עורף חזק - חברה חזקה ובעלת חוסן שתיתן גיבוי למלחמות שמנהל הצבא. אין די בחיילים חזקים ואמיצים, אלא יש צורך בחברה חזקה שצה"ל יהיה חלק ממנה.
מה שבאמת חסר לחברה הישראלית הם אנשים בעלי עמוד שדרה, שיכולים לבנות כאן חברה ערכית, בעלת עוצמה וכח עמידה, שיחלחלו גם לצבא.
לשם כך, אין די בלימוד של שנה אחת, שרובו לימודי אמונה ושיעורים. יש צורך בבנין רציני ומעמיק. כדי לבנות את עצמך באמת, צריך לדעת ללמוד לבד, לא להיות קשור לסינור של רב שאומר לי מה לחשוב, ולהיזון רק משיעורים.
בישיבה תלמד לקחת אחריות על הלימוד שלך ועל העולם הרוחני שלך, תלמד לשאול שאלות וגם למצוא בעצמך תשובות. תלמד להתמודד ולעמוד מול העולם בלי פחד. אחרי הכל אתה הולך אחר כך לצבא, שם תצטרך לעמוד בעצמך מול השאלות.

ב. התחדשות בתורה
אבל יש בישיבה הרבה מעבר לכך. אם תתבונן על עולם התורה ועל התמורות שחלו בו בשנים האחרונות, תגלה דבר מעניין.
כל החידושים ודרכי הלימוד המתחדשים היום בעולם התורה - מקורן בישיבות ההסדר. לימוד התנ"ך בעוצמה, לימוד "אליבא דהלכתא", פריצת דרך בלימוד גמרא, "תורת ארץ ישראל" - כל אלו התפתחו וצמחו רק בישיבות ההסדר.
הדרך של שילוב התורה והצבא - התורה והחיים - מולידה רוח של התעוררות והתחדשות גם בתורה. הרב קוק אומר (מאמרי הראי"ה עמ' 414):
אם התחיה הלאומית לא תחדש לנו הארה בתפלה, הארה בתורה, הארה בדרכי המוסר והקשבת האמונה - איננה עדיין תחיה אמתית.
המשפט הזה כאילו נכתב על ישיבות ההסדר. התחיה של התורה, דרכי לימוד חדשות, מחשבה על דרכים ללימוד תורה ברמה ובעוצמה מתוך חיבור למציאות החיים במדינת ישראל - זוהי הבשורה של ישיבות ההסדר.
מסתבר, שהחיבור של לימוד תורה בעוצמה עם שירות צבאי - מולידים רוח חדשה, שעושה טוב לשני הצדדים. הצבא נעשה מתוך עולם ערכי ועמוק, והתורה נלמדת מתוך רוח של התחדשות המתאימה לדור .

ג. חיבורים
השלם את המשפט, הלקוח מהגמרא:
כל העוסק בתורה בלבד...
מן הסתם אמרת משהו בסגנון של: "הרי הוא בן העולם הבא". כך אומרים רבים.
כשרואים את הגמרא - יש לנו הפתעה גדולה (עבודה זרה י"ז ע"ב):
אמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה.
הייתכן?! וכי מה יכול להיות טוב יותר מאדם שעוסק בתורה בלבד? "תורה נטו", בלי הפרעות?
כדי להבין את משמעות הדברים, נביא את הגמרא בהקשרה:
תנו רבנן, כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון, אמר לו ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון: אשריך שנתפסת על דבר אחד, אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים. אמר לו רבי חנינא: אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד, וכדרב הונא, דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: "וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וגו'", מאי "ללא אלהי אמת", שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה.
התקופה היא תקופת המאבק נגד השלטון הרומאי. רבי חנינא, מעשרת הרוגי מלכות, נתפס על כך שהקהיל קהילות ברבים כדי לעסוק בתורה (כמובא בהמשך הגמרא). רבי אלעזר בן פרטא הואשם בחמישה סעיפים. מסתבר שמעבר לכך שעסק בתורה, עסק בדברים נוספים הקשורים למרד. הוא היה, כנראה, "הסדרניק", ששילב את לימוד התורה עם שירות בצבא המורדים.
על כך אומר לו רבי חנינא - אני עסקתי בתורה בלבד, וזה לא בסדר, שכן התורה צריכה להופיע בחיבור לעולם הזה, לתקופה ולצרכי הדור.
הגמרא מלמדת, שאין די בעיסוק בתורה בלבד. העיסוק בתורה חייב להיות מחובר ל"גמילות חסדים" - כל דור על פי עניינו.

מה שנדרש מאיתנו היא לבנות השקפת עולם של חיבור בין עולמות - עולם של תורה ועולם של מדינה, עולם של צבא ועולם של חברה מתוקנת.
בישיבות ההסדר נבנית השקפת עולם של חיבור. העולמות השונים אינם מאיימים זה על זה ואינם מנותקים זה מזה, אלא להיפך - משולבים זה בזה ומעשירים זה את זה.

ד. כמה זמן משרתים?
חשוב לדעת: למרות שתלמידי ישיבות ההסדר משרתים בפועל "על מדים" שנה וארבעה חודשים, הם נחשבים כחיילים לכל דבר במשך ארבע שנים. שירות צבאי הוא לא רק ריצה על ג'בלאות. גם חייל עורפי, שיושב שלוש שנים במשרד, נחשב חייל והוא מקיים את חובתו. גם חיילי ישיבות ההסדר - משרתים בשירות קרבי בחלק מהזמן, ובשאר הזמן הם בישיבה.
זה מזכיר לי סיפור. כשבנו את ישיבת פוניבז', פנו פועלי הבנין לראש הישיבה, הרב כהנמן, ואמרו לו: למה תלמידי הישיבה לא הולכים לצבא, הלואי שגם אנו היינו יכולים לשבת וללמוד במקום ללכת לצבא או לעבוד.
אמר להם הרב כהנמן: אתם רוצים ללמוד, בבקשה. אתם תשבו בישיבה ותלמדו כבחורי ישיבה, ואני אשלם לכם משכורת כאילו אתם עובדים. הפועלים שמחו, כמובן, על ההצעה, עזבו את כלי העבודה והתיישבו בבית המדרש.
לא עברו כמה שעות וכל הפועלים באו אל הרב בבקשה לבטל את ההסכם. הם לא יכולים ללמוד כל כך הרבה שעות, והם מעדיפים לעבוד בחוץ, בבנין, ולא ללמוד בישיבה.
הסיפור הזה מלמד, שבעצם, כשתלמיד ישיבת הסדר מסיים את תקופת השירות הצבאי שלו, הוא לא "משתחרר", אלא "מתגייס". לרבים מאיתנו הרבה יותר קשה להיות בישיבה וללמוד תורה שעות רבות בכל יום (בלי שמקבלים על זה תעודה בסוף), מאשר להיות בצבא ולרוץ על ג'בלאות.
רבים מהטוענים כלפי ישיבות ההסדר, לא היו מוכנים להחליף איתם אפילו ליום אחד.

לכן, חשוב לבחון את הדברים במבט כולל. שירות צבאי של ארבע שנים, שחלקן בישיבה וחלקן בצבא, מבטא את הרצון האמיתי לתרום למדינת ישראל בצורה המלאה ביותר, כחייל, כאדם, כיהודי וכבן תורה.

לסיכום:
ישיבות ההסדר הן הנושאות היום ב"נטל" העיקרי שמדינת ישראל זקוקה לו - בניית חברה ערכית, תורנית, מחוברת, המשלבת את כלל הערכים שאנו מאמינים בהם: לימוד תורה, שירות צבאי, תרומה למדינה, חיי תורה ועוד ועוד.