פרק א' – תחילת תיפקודו של יהושע

סיכמה וערכה: שפרה בירנבוים. לא עבר את הגהת הרב.
הרב מנשה וינר
ב׳ באלול ה׳תש״ע
 
12/08/2010

נביאים וכתובים
פרק א' – תחילת תפקודו של יהושע

כבר בפתיחה נציין מאמר חז"ל:

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כב עמוד ב
אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא (לא) חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא, אלמלא חטאו היו מקבלים רק את התורה.
הר"ן: שעיקרן של שאר נביאים היה אלא להוכיח את ישראל על עברות בידם, אילולא חטאו לא יהיו צריכים לתוכחה.

ספר יהושע היו מקבלים לכתחילה, כי ערכה של ארץ ישראל. רש"י:… . כל שבט ושבט.כל שאר הנביאים לא כל כך חשוב, אבל איפה כל שבט נוחל, זה חשוב. מן אטלס כרטא כזה. מן מפת דרכים. האם זה כל כך משמעותי? כנראה שכן. אין ספק שהמאמר הזה מעורר כמה דברים שצריך לבדוק. בהסתכלות על ספר יהושע מבינים שיש עניין גדול בארץ ישראל, ואכן ספר יהושע עוסק בכיבוש ובהתנחלות. יותר מכך, ספר יהושע הוא המשך של חמישה חומשי תורה, וננסה לבאר מדוע זה כל כך חשוב ומשמעותי.נקודה אחת, שנאמר בחז"ל על ערכה של ארץ ישראל, נוגעים בנקודה רגישה שבמשך לא מעט שנים יש פולמוסים על ספר יהושע. הספר יכול להצטייר כספר הצבוע באדום. הרבה מאוד דם. באים, כובשים, מגרשים את התושבים, מבערים את העבודה הזרה שכאן, יושבים בשטח כבוש. אפשר להתייחס בזלזול, ולא להתרגש, כבשנו ניצחנו וזהו.נקודה שנייה היא יותר רצינית וננסה לגעת במשמעות המוסרית והרעיונית המוסרית. מה פשר הדבר הזה שה' נותן לעם ישראל ארץ שצריך להוריש את יושביה. מה הם אשמים? בסך הכל לא היו במקום שמותאם להם. הם לא הבינו את זה, אז אפשר להסביר לעמים שלפי שורש נשמתם יותר מתאים להם לשבת בארץ אחרת. (8) הם בוודאי היו מעדיפים להישאר כאן… רק לפי זה אנחנו מעיפים אותם, ועוד בצורה חריפה. יש ביטויים קשים ולא פשוטים. ואנחנו נצטרך להתמודד עם הדברים האלו ולראות את המשמעות הרוחנית.
מצב משבר עם מות משה
פותח ויהי אחרי מות משה עבד ה'. זהו פסוק טעון. נמצאים בחשש למשבר עצום. אנחנו כבר יודעים מה היה במשך הספר ואחר כך בספר שופטים. אבל מבחנת עם ישראל, המציאות קשה מאוד, משבר גדול, כאשר מנהיג בעוצמה כל כך גדולה מסתלק, ומי יכול למלא את מקומו? ארבעים שנה והליך אותם מיציאת מצרים, דרך המכות, ים סוף ומעמד סיני, וכל ההליכה במדבר שבו דואג משה לעם ישראל לאוכל ומים. ומשה מביא אותם עד הכניסה לארץ, ושם אומר להם שהוא מנוע מלהיכנס ולכן נפרד, ובנוסף לזה מקום קבורתו לא ידוע.ולא עוד אלא שהדברים שאומר משה בספר דברים, מסביר להם למה הוא לא נכנס, יכול להישמע כאוסף גדול של תירוצים שמשה מתרץ את העובדה שהוא לא מסוגל. אנחנו יודעים שהוא התחנן וביקש, אבל אפשר לראות זאת גם כאילו לא יכול. ועכשיו הוא נעלם. אנחנו יודעים מה המשמעות שמשה רבנו נעלם. זה קרה כבר, כשהוא נעלם לאחר מעמד סיני. כמה זה מסובך.משה בספר דברים מדגיש לעם ישראל, שזה לא כך. אתם תיכנסו כמו שצריך, ויש סיבה אחרת. ומדגיש כמה וכמה דברים שיחזקו בליבם את האמונה שהם הולכים להיכנס, לא נלמד עכשיו את ספר דברים, אך למרות זאת הקושי הוא עצום. (11:50) ודי להיזכר בכמה דמויות גדולות אפילו בתקופה האחרונה שלנו, שלא הותירו יורש אחריהם, ואיזה משבר זה יוצר, איזה קשיים. וכאן הדגש. ספר יהושע הוא המשך ישיר לתורה.
משרת משה
מה זה משרת משה, משה כבר נפטר. לא באופן פיסי עוזר. משרת בקודש, לא בחול. ממשיכו של משה רבנו. הוא זה שמשה האציל מרוחו עליו וסמך עליו את ידיו.

(ב) מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:…. ה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ:

זה הדגש כאן. נראה בהמשך שהוא יחזור ויראה לכל עם ישראל שאכן יהושע הוא ממשיכו של משה בהנהגת עם ישראל. חשוב לזכור את הדבר הזה כי כל עוד זה הולך כשורה אפשר לקבל את זה. אבל כשיהיה איזשהו כישלון מיד ירוצו כל הפרשנים ויגידו כן, בוודאי זה לא ילך, יהושע אינו משה. הנעליים שיהושע צריך להיכנס אליהן – לא פשוטות, יש צורך בחיזוק גדול מאוד. מה שאומרים לנו חז"ל הוא שספר יהושע הוא עדיין חלק מהתורה.
יהושע ככותב פסוקים בתורה
בגמרא שדנה בשאלה מי כתב את ספרי התנ"ך, יש שאלה מי כתב את הפסוקים האחרונים של ספר דברים. איך זה נעשה בדיוק. (14) היום זו לא נשמעת שאלה גדולה כל כך, מה הבעיה לכתוב אחרי שאתה מת… אחת התשובות היא שיהושע השלים את הפסוקים. כלומר יהושע בן נון כותב פסוקים שהם חלק מהתורה.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב
יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה;

וזה חידוש עצום. יש הבדל בין תורה לבין נביאים וכתובים. כתובים נאמרו ברוח הקודש, רוח הקודש איננה נבואה, נביאים זוהי נבואה, והתורה עצמה היא תורת משה – נבואת משה, זוהי דרגה אחרת, אספקלריה מאירה. כאן זוהי נקודת התפר. פרידה מנבואת משה אל הנביאים. ברגע שיש את יהושע, אז כל השאר גם יכול להגיע. אז יש הבדלים. כשיש את ספר יהושע, מבינים שיש המשכיות בדבר ה' יש דיבור ישיר אחרי משה וזהו יהושע. שאפשר לעמוד בהסתלקות משה. הדיבור הישיר אחרי משה הוא יהושע.
משה ויהושע שתי נקודות מבט
כל הזמן נהלך בין שני הקצוות. מצד אחד ה' אומר: אֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ… יהושע ימשיך ויעשה את אותם הדברים ממש. ומצד שני תמיד נזכור שזה בכל אופן לא אותו הדבר, כי

[בבא בתרא עה ע"א] פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה.

זה המשך ישיר אך לא אותו הדבר. זוהי סתירה פנימית שתלווה אותנו, הגורמת למתיחות לא פשוטה.(16:30) ספר יהושע מתחיל (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'… זה ממש לא כמו סיום התורה. וימת שם משה עבד ה',…והפסוק האחרון של ספר יהושע, כד כט:… וימת יהושע בן נון עבד ה'.
בסוף הספר מתברר שיהושע בן נון זוכה לאותו הכינוי. אבל אפשר כבר לשמוע גם את מספר שנות חייהם: משה מת בן מאה ועשרים ויהושע בן מאה ועשר. בוודאי שאפשר לראות גם בדבר הזה הבדל.
חזק ואמץ
זוהי אחת הסיבות לדגש הגדול של חזק ואמץ כמה פעמים. צריך לחזק ולאמץ את יהושע. לא רק ה' אומר לו, אלא הסיפור מסתיים בביטוי הזה מפי שניים וחצי השבטים, בסוף הפרק. אנחנו איתך לאורך כל הדרך אומרים השבטים, רק יהיה ה' איתך כאשר היה עם משה… מוסיפים תנאי קטן. לא בכל אופן נלך איתך. אם תהיה משה, אין בעיה. יהושע פרק א

(יח) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ: פ

הפסוק הבא, מדברים על הווא אמינה אפשרית. אנחנו אומרים לך אל תדאג, אם תהיה בסדר כמו משה, אנחנו נדאג שישמעו לך. האם חזק ואמץ פה הוא עידוד או חצי אזהרה, שתהיה בסדר כמו משה. (19)אז לא לגמרי ברור, אך לגמרי ברור שיהושע זוכה לחיזוקים רבים. דברים לא

(א) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: (ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:(ג) ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':(ד) וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם: (ה) וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם:(ו) חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ: פ

גם עם ישראל זקוק לחיזוק. על זה שמשה עוזב אותם, וה' ילך איתם. אולי הייתי מצפה לא רק ל"ה' אלוקיך הוא ההולך עמך", אלא לומר שיהושע ילך איתם. אמנם הזכיר את יהושע, אך איך הזכיר את יהושע? אומר להם, אני לא עובר, יהושע עובר. אל תדאגו – ה' יעזור. חז"ל הרגישו פה שמשה רבנו מנסה לשתף את עם ישראל בהנהגה. הוא חושש שזה לא יוכל להמשיך באותה הצורה.זה ההמשך:

דברים פרק לא
(ז) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם:
(ח) וה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת:…
(כג) וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ:

יהושע פרק א
(ה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ:
(ו) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם:
(ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

בפרקנו יש הקבלה לדברי משה בדברים לא.פסוק ז'-ח' "ויקרא משה… חזק ואמץ… ולא תחת."(הפסוקים ביהושע מקבילים.)בפסוק ז' נאמר כי אתה תבוא.

רש"י דברים פרק לא
(ז) כי אתה תבוא את העם הזה – ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר לו ליהושע, זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם (דברים לא, כג), תביא על כרחם הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן. דַבָּר אחד לדור, ולא שני דברים לדור:

לעומת זאת בהמשך פרק ל"א, בפסוק כג מוצאים כי אתה תביא.בפעם הראשונה אתה תבוא– אתה וזקנים שעמך, הכל לפי דעתן. משהו יותר של שיתוף פעולה. לא לבד. אבל ה' אומר אתה תביא… קח מקל והך על קדקדם. מנהיג אחד, לא ממשלת אחדות. מנהיג אחד שקובע.מהיכן לקחו זאת חז"ל? הרי מי זה ויצו את יהושע (לא כג) האם זה משה? לא משה. יש הבדל בין פסוק כב לכ"ג. פסוק כב זה משה. פסוק כג זה ה'. איך יודעים? לפי המשך הפסוק.

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ:

מי מדבר כאן? ה'. בפסוק הקודם מי מדבר? משה שאומר אשר נשבע ה'. חז"ל ראו שיש הבדל בין מה שמשה אומר לבין מה שה' אומר. משה חשש, שיהושע לא יכול לבד, ולכן אומר לו משה בשיתוף, ולכן אומר חזק ואמץ גם לעם. ה' אומר, לא כך. אתה יהושע, תעשה. חזק ואמץ. אתה יכול. במקום להגיד גם לעם ישראל חזק ואמץ, עם ישראל באים ליהושע ואומרים לו חזק ואמץ. (23:47) בכל אופן מבינים שיש קושי לא פשוט להיכנס למצב הזה כפי שאמרנו. והפסוקים בהתחלה בוודאי באים להדגיש את הקושי. הכל נעשה בהעברת שלטון מסודרת, משה רבנו בחייו עשה זאת, מינו אותו כהמשך טבעי וישיר, אין הפסקה, ממשיכים הלאה עם כל הקושי.
הביטוי חזק ואמץ
ייתכן שיש בביטוי חזק ואמץ, גם תוספת. למה צריך לחזק ולאמץ. בפסוק ז': (ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:כלומר חזק ואמץ לשמור את התורה. אם כך מה נאמר בפסוק הבא? הרי כבר נאמר בפסוק הקודם, לשמור את התורה. (ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל:ייתכן שהתורה שמדובר עילה בפעם ראשונה אין הכוונה לתורת משה אלא לתורת המלחמה. ואכן תורת המלחמה אינה פשוטה. עם כל מה שנסביר את הצד המוסרי, זה עדיין לא פשוט. לצאת עכשיו למלחמה טוטאלית, לא לחיות כל נשמה, להשמיד ולהרוג, זה ממש לא פשוט. עם כל זה שנסביר את הדברים בע"ה, צריך לומר באופן כללי חזק ואמץ לשמור את התורה. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, זה בא לבטא… (26) איפה עוד מופיע ימין ושמאל, וספר תורה? למי עוד נאמר למען לא יסור… בפרשת מלך. כאן הפסוקים באים לבטא את המעמד של יהושע. למרות שלא נאמר במפורש הביטוי מלך, אין ספק שהמנהיג שמוביל את עם ישראל למלחמותיהם בעקבות דבר ה', הוא המנהיג הגדול המבטא את הבחינה המלכותית, לו נאמר להחזיק את ספר התורה, שלא ימוש, ואז תשכיל…
ציווי ראשון ליהושע – מעבר הירדן
הדבר הראשון שמצווה ה' את יהושע, והדבר הראשון שמצווה יהושע את עם ישראל.פסוק ב': ה' מצווה את יהושע: קום עבור את הירדן. מה משמעות המעבר את הירדן? גם משה מדגיש את חשיבות המעבר. לעבור לפניך… הוא עובר לפניך… זה הדבר הראשון שנאמר ליהושע, מדוע?להיכנס לארץ ישראל. למה צריך לעבור את הירדן כדי להיכנס לארץ ישראל, יש מעבר גבול? התורה מספרת על גבולות הארץ, ונראה שמות כ"ג לא:

יש כמה הבטחות קודם, על הכניסה לארץ. שמות כג

(לא) וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר* כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ:(לב) לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית: (לג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ: פ

* איזה נהר מדובר? מה פירוש עד הנהר, סתם נהר הוא נהר פרת. בשביל מי שעומד במואב, ורוצה להגיע לנהר פרת, צריך לעבור את הירדן. הדבר הזה מופיע בצורה דומה גם בפרשת עקב. דברים פרק יא

(כד) כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:
(כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם: ס

הגבולות מגיעים עד הלבנון, ועד נהר פרת. מה קשור הירדן? יש מקום שמדבר בצורה מדויקת על הגבולות, לא באופן כללי, בפרשת מסעי במדבר לד (31)

(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ: (ג) וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה:

אנחנו עכשיו בדרום מזרח, מתחת ים המלח. (31:45)

(ד) וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה: (ה) וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה:(ו) וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם:

הגענו לדרום מערב. עכשיו נגיע למערב, זה גבול ים.הגענו לצפון מערב.

(ז) וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר:(ח) מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה:

לא הור ההר שמת אהרון, יש דיון איפה זה.

(ט) וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן:

יורדים במזרח.

(י) וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה:(יא) וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה:

הכינרת מוכרת.

(יב) וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:

והנה גם הירדן בגבול, עד ים המלח. למה אמרנו שהירדן לא נמצא בגבולות? יש פה הגבולות. לא מסתדר עם מה שקראנו קודם. ים המלח זה הגבול הדרום מזרחי. אז איפה עכשיו הדרום מערבי? אם נלך ישר בקו רוחב ישר זה די עצוב.הגבול המזרחי הוא ברור. כינרת עד ים המלח, אך דרומה לא ברור. מגיעים לבוא חמת לא ברור איפה זה. אנחנו יודעים שצריך להגיע לנהר פרת. המפה שיוצאת היא מאוד מוזרה. מן ארץ ישראל די קטנה וצרה, מן הים עד הירדן, מהכינרת עולים בזינוק גדול צפון מזרחה עד נהר פרת, וחזרה. (34) איפה הפרת? זהו נהר עצום. לא ברור בדיוק איפה.ואז יורד חזרה.גם בגבולות, השבטים הצפוניים מקבלים כל טורקיה. זה די מוזר. יותר מזה, גם אחרי שמגיעים לפרת במן סיבוב שכזה,… המדבר. מהו המדבר? לא מדבר יהודה אלא מזרחית לירדן, מדבר עד הפרת. אבל מה לזה ולגבולות שמופיעים כאן?המפרשים מנסים לחבר את הגבולות ביחד. לומר שיש מפה מוזרה שכזאת, שהחלק הצפוני פורץ מזרחה, ואז לוקחים גם חלק מהמדבר.נחל מצרים / נהר מצרים
קושי נוסף: לא בדיוק אותו הדבר. הגבול הדרום המערבי הוא נחל מצרים. מופיע עוד פעם בפעם הראשונה בברית בית הבתרים: בראשית פרק טו

(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:

נחל מצרים, או נהר מצרים. האם אותו דבר? לא ברור. אולי תלוי בירידת הגשם. יש מחלוקת, מהו נחל מצרים. האם הכוונה לוואדי אל-עריש או לנילוס. אילו מדובר על וואדי אל עריש, שמתחבר את הים התיכון, וזה מתאים לתיאור כאן, כי מתאים לקו הרוחב של דרום ים המלח. זה הגיוני. אבל נהר מצרים יותר מתאים שיהיה הנילוס.אבל הפשט הפשוט כפי שעלו עליו בשנים האחרונות הוא שיש שני תיאורי גבול שונים לחלוטין. (38:42) שתי מפות שונות של ארץ ישראל. המפה אחת היא ארץ כנען. למה נקראת ארץ כנען, לא נסביר עכשיו, יש ליואל בן נון הסבר. זוהי ארץ ישראל המצומצמת. מהירדן עד הים, מהכינרת עד דרום ים המלח. דווקא במפה המפורטת של מסעי, נחל פרת לא מופיע. בשביל להיכנס לשם מאזור מואב יש צורך לעבור את הירדן. שוב נקרא פסוקים בפרשת מסעי: במדבר פרק לג

(נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן:

או במדבר פרק לה

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן:

לכן זה מה שנאמר בדיוק במסעי (במדבר לד)

(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ

אלו הם גבולות ארץ כנען. בלבד. בהמשך פרשת ערי המקלט במסעי…כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען… לכן התיאור הוא ים המלח, והנחל מתאים להיות ואדי אל עריש. אבל מהו נהר מצרים?נשים לב גם שכשכתוב מנהר מצרים כתוב עד פרת. אם הכוונה לנחל קטן כמו ואדי אל עריש, אין סימטריה. כמו לומר מהנילוס עד הגעתון. לא מצלצל טוב כל כך. לא מתאים להשוות. אם התורה משווה את נהר מצרים לנהר פרת, צריך להיות איזשהו דמיון. נהר מצרים הוא הנילוס. אך באף מקום לא כתוב שנהר מצרים הוא בתוך גבולות הארץ. (42) התיאור של פרשת מסעי מאוד מפורט של מקומות. במקומות האחרים שקראנו, גם בברית בית הבתרים, גם בפרשת עקב גם ב… התיאור הוא חבלים גיאוגרפיים גדולים. מהמדבר, מהנהר. חבלים גדולים. שם נאמר דברים פרק יא

(כד) כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:

(42:48) יש את ארץ ישראל לקדושה הגרעינית שלה, הסגולה המיוחדת שלה מימי האבות, שגבולותיה מהירדן מערבה. מצומצמת ביותר, תחומה בנקודות מסוימות. ויש גבולות ההבטחה, שטחים גדולים מאוד, שאם עם ישראל כובש, הופך להיות ארץ ישראל. מקום שהצבא כובש ודגל ישראל מונף, שם יהיה ישראל. אבל זוהי הבטחה הנתונה למצב שעם ישראל נמצא. אם עם ישראל יזכה, תהיה הרחבה. בתוך הגבולות הגדולים הללו יש אפשרות להרחיב. וזה גם מה שקוראים בפרשת ערי המקלט. דברים פרק יט

ח) וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ:

מה פירוש אם ה' ירחיב את הארץ? אלא הכוונה שאם תזכו ותגיעו לארץ המובטחת הגדולה יותר, אז צריך להוסיף ערי מקלט. כי השטח גדל בהרבה. אבל זה דבר שהוא אפשרי. פוטנציאל בתוך המרחבים הגדולים הללו, מנהר מצרים עד המדבר והלבנון המופיע שם שאינו מופיע במסעי, עד הפרת. שתי מערכות גבולות שונות לגמרי.לאור זאת נקרא את הפסוקים בתחילת יהושע א

(ב) מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

פסוק ב': עבור את הירדן הזה. לארץ כנען, הגבולות המצומצמים. כדי להגיע לשם צריך לעבור את הירדן. הגבולות המצומצמים. בפסוק ג'

(ג) כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה:
(ד) מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם:

פסוק ג' סותר את כל מה שאמרנו וגם פסוק ד'. מערבב את שני סוגי הגבולות. הביטוי הראשון הוא לעבור את הירדן, והשני הוא מהמדבר והלבנון וכו'. זה כאילו מי שכתב זאת לא מכיר את הארץ. איך שם ביחד את ארץ כנען ואת הארץ המבוטחת?כאן בא היסוד. יש ארץ גרעינית, ארץ כנען, הארץ המצומצמת. ויש גבולות ההבטחה הגדולים. אבל יש סדר איך צריך לקרות. אי אפשר להגיע לגבולות הגדולים לפני שאנחנו בתחילה מממשים את הגבולות הבסיסיים של הקדושה המרוכזת יותר של ארץ כנען. כשלב ראשון יש צורך לעבור את הירדן ולכבוש את ארץ כנען. רק לאחר מכן יש מקום להרחבה של הדבר הזה. לפני שעוברים את הירדן לא עושים כלום.
משה והכניסה לארץ
משה רבנו מבקש להיכנס לארץ, והוא אכן נכנס. (47:48) איפה נכנס? כשמשה מבקש מה' דברים פרק ג

(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:…
(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
(כו) וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי…
(כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

ה' אומר לו שלא ייכנס, אבל צפה לכל עבר, כל זה ישראל, אז הוא באמצע. מכל הכיוונים רואה את הארץ, אז הוא בארץ. גם כשמסתכל מזרחה עדיין ארץ ישראל. אז זה הסוד. משה היה בארץ ישראל וה' לא גילה לו. אז מה האמת? כן ולא. המקום שבו עומד משה, אין לו עדיין שום משמעות, כי עדיין לא עברנו את הירדן. כל עוד לא עברנו את הירדן, לא ארץ ישראל. עבר הירדן, האם הוא ארץ ישראל או לא. כמה זה לא ברור. כן או לא. רמת הגולן, ארץ ישראל או לא. ועוד. עבר הירדן, שום דבר שם לא שלנו? שניים וחצי השבטים, בתוך הארץ או לא. המצוות התלויות בארץ, חל במקומות או לא.תשובה. יש להיכנס פנימה בראשונה. ואחר כך אפשר להתרחב. משה לא זכה לעבור את הירדן. לאחר שעברו והרחיבו הסתבר שגם המקום שעמד בו משה, הוא ארץ ישראל. זה מה שאמר ה' ליהושע.קום עבור את הירדן. זו הנקודה הקריטית. להניע את העניין. משה הביא אותם עד המעבר. אבל לא עבר. אבל בהרחבה זה יהיה ארץ ישראל.אם כן הירדן אכן גבול. זה סיפור מסובך. סיפור בבבא מציעא על רבי יוחנן שהלך לשחות בירדן, והיה בין הזמנים וראה את ריש לקיש שהתאמן בקפיצות מצד לצד של הירדן. והסיפור ממשיך שרבי יוחנן מתפעל חילך לאוריתא חילך לנשים… הכל נגמר כמו שצריך. מי שלומד שם את הסיפור מרגיש שריש לקיש יש לו כוחות ענק. הסיפור עם אחותו לא מחזיק. יש בריש לקיש התחבטות ענק, זה מה שחז"ל מספרים שקפץ מכאן לשם על הירדן. זו הבעייתיות של הדבר הזה. כשנקבר, עדיין לא הייתה ארץ ישראל, אבל לעתיד תהיה.נספח:
מקורות לגבולות כנען
בפרשת מסעי במדבר לד (31)

(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ: (ג) וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה:

אנחנו עכשיו בדרום מזרח, מתחת ים המלח. (31:45)

(ד) וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה: (ה) וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה:(ו) וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם:

הגענו לדרום מערב. עכשיו נגיע למערב, זה גבול ים.הגענו לצפון מערב.

(ז) וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר:(ח) מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה:

לא הור ההר שמת אהרון, יש דיון איפה זה.

(ט) וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן:

יורדים במזרח.

(י) וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה:(יא) וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה:

הכינרת מוכרת.

(יב) וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:

במדבר פרק לג

(נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן:

או במדבר פרק לה

(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן:


במסעי: במדבר פרק לד

(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ: (..

מקורות לגבולות ההבטחה
בראשית טו

(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:

שמות כ"ג

לא) וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר* כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ:(לב) לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית: (לג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ: פ

פרשת עקב דברים פרק יא

(כד) כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם: (כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם: ס

עד הלבנון ועד פרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן