פרק ג' – מלחמת שלושת המלכים במואב

סיכמה וערכה: שפרה בירנבוים. לא עבר את הגהת הרב. (הזמנים המופיעים במהלך הסיכום מתייחסים לזמן בתוך השיעור)
הרב מנשה וינר
כ״ה באייר ה׳תשס״ח
 
30/05/2008

נביאים וכתובים
פרק ג' – מלחמת שלושת המלכים במואב

הסיפור מובן, ואף על פי כן מעורר תהיות. ננסה להעלות אותן.
נתחיל בשאלה כרונולוגית. סדר השנים. המלך הוא יהורם בן אחאב. אבל כבר מלך מלך קודם, אחזיה בן אחאב. אחזיה המלך מת, לאחר ששלח לבעל זבוב. מת בלא בנים ולכן אחיו יורם הוא שמולך. יש אחזיה ויורם בישראל ושמות דומים גם בישראל.
יהורם בן אחאב מלך בשומרון בשנת 18 ליהושפט מלך יהודה. אבל זה לא מה שמוכר לנו מסיפור קודם. מלכים ב פרק א

ל… ָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת:
(יז) וַיָּמָת כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו פ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן:

אצלנו כתוב שנת 18 ליהושפט, ובפרק א' כתוב שמלך בשנת שתיים ליורם בן יהושפט. (תקופה של שני יהורם מולכים ) מהו הפסוק הנכון? פשט. איך נדע? עושים חשבון. האם יהורם מלך ישראל מולך בימי יהושפט או בימי הבן שלו.
נתחיל עם אחזיה: מלכים א פרק כב

(נב) אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם:

(7) בשנה השבע עשרה ליהושפט, ומחזיק מעמד שנתיים. השאלה החשובה היא כמה שנים מלך יהושפט.

מלכים א פרק כב
(מא) וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(מב) יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

אז הפסוק שלנו מסתדר טוב עם הפסוק הזה. בשנת 17 מולך אחזיה שנתיים,ואז יהורם צריך למלוך בשנת 19 וזאת בתנאי שהן שנים מלאות. אבל אם השנים לא מלאות, אז בשנת 18 ליהושפט מלך יהורם. מה שלא מתאים, שיהורם מולך בשנת 2 לבן של יהושפט, שהרי יש ליהושפט עוד כמה שנים למלוך??? דבר מוזר, בסוף פרק — במלכים ב'.
יש פה משהו מוזר. אם לא נדבר על החשבונות:
השאלה האם יהורם מולך בימי יהושפט או בימי הבן שלו? ברור שבימי יהושפט, שכן הוא יוצא איתו למלחמה.
על הסיפור עצמו
קואליציה של מלכים, שני מלכי ישראל ומלך אדום יוצאים למלחמה. (11) שלושה מלכים יוצאים בלי מים. לא בסדר. והם לא שמו לב, עוד לא נורתה ירייה אחת, והם מתייבשים. מה לא יכולתם לארגן מים? תכנון לקוי. ואז יהושפט מבקש נביא לה' ונדרשה. כל אחד רואה כמובן את ההקבלה לסיפור המלחמה המשותפת של יהושפט עם אבא של מלך ישראל, עם אחאב. אחאב מבקש שם מיהושפט להצטרף אליו. גם כאן דבר דומה, מישע פושע בישראל, והביטויים דומים לחלוטין. אחאב מזמין את יהושפט, מה עונה לו? כמוני כמוך כסוסי כסוסיך וכו'. מה פירוש? למה הסוסים? הפירוש הפשוט הוא שהצבא. ברית צבאית, יוצאים כצבא מאוחד. אחר כך הדרישה של יהושפט לנביא ה'.
השאלה היא יהושפט שהוא צדיק, ואכן זה מה שאומר הנביא אלישע, לא מוכן להיענות למלך ישראל אך ליהושפט מוכן.
מכאן אמרו חז"ל
שאסור להסתכל בפני אדם רשע.
אבל יהושפט צדיק. אבל עם אחאב ז הלא הלך טוב כי זה לא עזר, למה יהושפט חוזר על הטעות הזאת ? איך לא חשד שדבר כזה עלול להביא לנפילה? אבל מבחינה מסוימת יש פה היפוך. מה אמר הנביא האמיתי באותה מלחמה? מיכיהו בן ימלה, בניגוד לכל נביאי השקר, אמר "ראיתי את העם כצאן אשר אין להם רועה…" תיאר נפילה גדולה ואילו כאן, גם לא הצליחה, עוצמת הנפילה לא גדולה כמו שם. כאן אלישע אומר שיהיה ניצחון גדול. אבל לא ברור שזה מה שאכן קורה. ה' נתן את מואב בידם? סיום הפרשה מאוד עלומה. פס' כ"ז:
צריך לראות מה פירוש העמימות, בכל אופן לא נראה שיש ניצחון גדול על מואב. קצף גדול על ישראל ז הלא רק כעס, אלא יש היבט מעשי.
ויסעו מעליו…
לא נשמע טוב. רחוק מלהיות טוב. אבל איך יכול להיות, אלישע ניבא שיהיה ניצחון ולא היה ניצחון? איך דבר כזה יכול לקרות? דבר נוסף שצריך להבין. שיטת החבר מביא חבר. מלך יהודה מזמין את מלך ישראל. ואז מלך ישראל מביא את מלך אדום. איך הגיע מלך אדום לעסק? איך הגיע בכלל? מי הזמין אותו בכלל?
מה הסיפור עם המנגן, מה שר? אנחנו יודעים שאין אדם … אלא מתוך שמחה של מצווה. למה דווקא כאן זה קורה? לפחות מבינים שכנראה מה שאומר אלישע, במצב הנתון הרגיל, אי אפשר. צריך לעשות מאמץ מיוחד. מה המאמץ הנבואה? אלישע זוכה לנבואה. אך איך אמור להשפיע על כולם? מה פשר הנס המוזר הזה של מילוי הנחל במים. לכאורה זה נראה משחק מכור.
אנשי מואב גרים שם. מה קרה שרואים מים, וחושבים שזה דם המלכים שהרגו אחד את השני. זה לא נראה הגיוני. איך אפשר להכניס להם את המחשבה הטיפשית הזאת? היו אולי נציע דרך אחרת, שהם רואים צבא גדול וחושבים הנה הגיעו אנשים לעזור לנו, בואו נקדם אותם בלחם ומים , ואז מתחפשים והורגים אותם. (19:30)
מלכים ב פרק ג

(יט) וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר וְכָל עִיר מִבְחוֹר וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ וְכָל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים:

הציווי שמצווה הנביא אלישע הוא ציווי חריג מאוד. זה בניגוד גמור למה שאנחנו מכירים מהתורה.
דברים פרק כ

(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:(כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ: פ

מה קרה? בניגוד לכללי המלחמה הרגילים. על מה מדובר בפסוקים הללו גם לא ברור האם במלחמת רשות או מצווה. לא ברור שאפשר להגדיר את המלחמה פה היא מלחמת מצווה. מלך מואב הפסיק לשלם את המס שהיה צריך לשלם. אבל האם אכן מלחמת מצווה? לא ברור, אבל למה להשחית בצורה כזאת ,דבר שאין בכל התנ"ך.
כמובן הדבר הלא מובן הוא סוף הסיפור:
מלכים ב פרק ג

כו) וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ: (כז) וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ: פ

מה פירוש לקחת אותו – שבע מאות איש. מה פירוש? אותו, את מי?
להבקיע אל מלך אדום.המלחמה מתנהלת על ידי יהורם ויהושפט, ומלך אדום רק הצטרף אליהם, למה חכם על קטנים? בכל אופן לא הצליח. מה עושה? מעלה את בנו הבכור – של מי? מי הנושא בפסוק? הבן שלו, למה עשה כזה דבר, לא חבל? ואז למה קצף גדול על ישראל?
אולי הבן של מלך אדום, שהוא מנסה להבקיע אליו, ואז תופס את בן מלך אדום ומעלה אותו, ואז למה קצף על ישראל.? יש מפרשים שמלך מואב היה אצלו כבן ערובה, ואז העלה אותו לעולה. מה פשר הדבר הזה?
ובעיקר הדבר גרם לקצף על ישראל, מדוע?
אז מה הסיפור בדיוק?
(24) יש פה פסוק מפתח שצריך לראות.

ויהי כמות אחאב ויפשע

יש פה ירידת הדורות ברורה. העמים מסביב רואים זאת. לאחאב היו נקודות זכות גדולות, הרים את ישראל מחדש עד לרמה של אימפריה עד שאמרו חז"ל

אחאב היה אחד משלושה מלכים ששלטו בכיפה.

(25) עמי האזור חששו ממנו, כשהיו בשיאם. משמעות הדברים שמלך מואב צריך להביא מנחה את כמות הצאן הזאת, מבטא את המצב שהוא לא הולך להילחם בישראל, והביטוי "ויפשע בישראל" הוא פושע כי הוא מורד. יש פה מרידה. הכרזה של הסרת העול של מלך ישראל. לא בטוח שמתארגן למלחמה. ולכן מלך ישראל מתכונן להילחם. כל מלך חדש שמתחיל למלוך, עמי האזור בודקים אותו. לדוגמה, יהושע. כמה צריך לחזק את יהושע, חזק ואמץ, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך.. כמה היה קשה. הבעיה שלפניה עמד רחבעם, שבעקבותיה התפלגה הממלכה. רחבעם היה צריך להמשיך את שלמה. ברגע שמולך מיד באים נציגים ואומרים, "אביך…" שחרר קצת. והוא לא מוותר. כי הוא מבין שהם מבקשים ממנו ולא היו מבקשים מאביו, כי אתה לא אבא שלך, ממך אפשר לבקש. אבא שלך אי אפשר. הוא מבין את זה ונלחץ, אני לא אבא שלי? אני אראה לכם מה זה. "קטני עבה…" מתוך תחושה של חוסר ביטחון עצמי.
(28) זה קיים גם פה. מלך מואב פושע כיוון שמת אחאב. מהבחינה הזאת יורם מרגיש נכון, שבודקים אותו עכשיו, ואם לא יגיב מיד יש בזה סיכון . אם עד עכשיו מלך מואב היה מוכן לשלם איזהשהו מס, ובכך אומר שמקבל את המלכות, ועכשיו הוא מפסיק לשלם, ובכך מודיע שהוא מורד, אם אתה לא מגיב – אז זה בוודאי הצהרת חולשה גדולה. ומלך מואב היה מבין את האמת, שזה מבטא חולשה ברמה הלאומית. וזה מסוכן, ולכן מבין שצריך לצאת למלחמה, ויהושפט מסכים איתו.
בין המלחמה של אחאב ויהושפט למלחמה של יהורם ויהושפט בפרקנו.

:(ו) וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן וַיִּפְקֹד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל:

אחרי שפקד, לא בטוח שהתוצאות היו מספקות אותו, פוקד את כל ישראל וחושב, אהה, יש אולי משהו במה שמלך מואב מרגיש. ולכן מרים טלפון למלך יהודה, ומבקש שיבוא איתו. אבל יש הבדל גדול. (31) כאשר יהושפט נמצא בברית עם אחאב, לגמרי ברור מי בראש. אחאב בראש, מנהל, קובע. אחאב גדול וחזק, ויהושפט מצטרף לעזרה, ולכולם זה ברור. גם למלך ארם. "לא תילחמו את איש כי אם את מלך ישראל לבדו". ראו את יהושפט, ויזעק יהושפט, ראו שזה לא אחאב. לא הרגו אותו. כשאחאב עומד בראש, כל המהלך הרוחני מסובך. יהושפט מבקש נביא לה', רוצה נביא, אומר אחאב, יש ארבע מאות נביאים, נביאי שקר ונביאי בעל. כמו זבל. וכולם אומרים מה שהוא רוצה, ויהושפט מבין שהכול הצגה, לא אמיתי, ומבקש נביא אמיתי לה'. בתחילה אומר כמו כולם, אך כשלוחצים עליו, הוא אומר שהולכים לתבוסה. לכאורה כאן היה צריך אחאב לומר ליהושפט – קבל ביטול. וזה לא קרה. אחאב אמר, שימו את הנביא הזה בכלא. מה עכשיו יהושפט צריך לעשות? אם לוקחים את נביא ה' בכוח לכלא, והוא צועק ליהושפט "עזור לי" ושום דבר, מה עושה יהושפט? כלום. יוצא למלחמה. ברור לנו שיהושפט נמצא במצב שלא יכול לצאת מהמצב הזה. עכשיו לסגת יהיה מצב יותר קשה. להגיד עכשיו לעם שזה לא מתאים לצאת בגלל איזו נבואה. זה לא הולך . אין מצב. יהושפט אנוס על פי הדיבור. במצב כזה יש ביקורת קשה על יהושפט.
מי בראש?
אבל אי אפשר להשוות את המצב אז למצב כאן. מלך ישראל מבקש מיהושפט לבוא ויהושפט מסכים. (35)
ואז מה השאלה הבאה? : פסוק ח'
מי שואל ומי עונה?

ז) וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ: (ח) וַיֹּאמֶר אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה וַיֹּאמֶר דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם

מי אומר למי?
יורם ליהושפט: הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה
יהושפט: אֶעֱלֶה כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ
.יהורם: אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה
יהושפט: דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם
יהושפט קובע. הוא עומד בראש, והוא מביא איתו את מלך אדום. יהושפט מבין שעכשיו יהיה תלוי בו. בוא נדמיין את המלחמה. מלך מואב עדיין לא התכונן למלחמה, אלא עשו גיוס מהיר. אין איום מיידי כמו שהיה במלחמה עם אחאב, שם מלך ארם כבר היה מוכן למלחמה. מה היה קורה אילו הנביא אלישע היה אומר להם לא לצאת למלחמה, סביר מאוד שאפשר היה לעשות את זה. לכן יהושפט רואה את נקודת השוני, ואכן הנביא אומר למלך ישראל, שהמזל שלך הוא שהמלך יהושפט נמצא פה. הדמיון בין הסיפורים דווקא מראה על השוני.
דרך מדבר אדום.
מדוע? מה הוא עושה?
יהושפט לוקח סיכון מחושב. הוא מנסה להפתיע את מואב. מלך מואב בהחלט לא יותר חזק ממלך ישראל, אך מרגיש ביטחון עצמי שיכול לפשוע במלך ישראל. גם מלך מואב מבין שברגע שהפסיק לשלוח את הכרים , זוהי הכרזת מרידה. (38) מה עושה מלך מואב במקביל? נערך . עדיין לא נערך בהכרח להתקפה על ישראל, אבל בוודאי בכוננות, עוצר יציאות. כל חוגר חגורה ומעלה, עוצר. הוא מבין שיכולה להיות התקפה עליו, והוא מתכונן. מתכונן לכך שיותקף, מתכונן למלחמת הגנה. יש לו ערי מבצר וערים וקיר גדול שרמוז כאן, יש שרידים ארכיאולוגים של הקיר הזה. יהושפט מבין שיהיה קשה ללכת ראש ברא,ש ולכן רוצה אלמנט של הפתעה. עושה כאן שני דברים. בוחר דרך להגיע מהדרום. הכי פשוט להגיע מהמערב. אין צורך להגיע דווקא מדרום. אפשר להגיע מבית שאן. ישירות. הם מצפים בוודאי שיגיעו מהמערב. כי להגיע מהדרום זו תסבוכת גדולה, שהבעיה הגדולה היא לוגיסטית – המים. וזה אכן קרה. פחות הגיוני לעשות את זה. יהושפט בוחר בכל זאת לעשות כך, כי אכן הם הופתעו, והדבר השני שרוצה להרוויח, זה לצרף עוד מישהו. את מלך אדום. הזכרנו את מלך אדום בהקשר ליהושפט, בסוף ספר מלכים א'.מלכים א פרק כב

(מא) וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:… (מג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה':
… (מה) וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

היו קשרי חיתון בין שני בתי המלוכה,

(מו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:……(מח) וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ:

מה זה הפסוק הזה? כנראה קשור. אין מלך עצמאי לאדום, כי יש שם ניצב מטעמו של יהושפט באדום, והם תחת החסות של יהושפט, ולכן יכול לעבור שם, כי ארץ אדום תחת שליטתו, ולצרף אותם. הוא מניח שהם מכירים טוב את השטח, ואין ספק שמלך אדום לא מצטרף למלחמה בשמחה, ואולי זו טעות של יהושפט. אך הכוונה הייתה להפתיע את מלך אדום מהדרום. ובאמת במלכים ב' ח' מלכים ב פרק ח

(טז) וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: (יז) בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שנה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם: (יח) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה': (יט) וְלֹא אָבָה ה' לְהַשְׁחִית אֶת יְהוּדָה לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים: (כ) בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ:

43) האישה שלו – בת אחאב. שוב קשרי חיתון.
בימיו, פושע אדום ביהודה. לכן יהושפט אביו יכול היה לקחת את אדום. כנראה, שיהושפט בונה על זה שאדום יעזרו להם, ויאמרו להם מהי הדרך, כמה זמן הליכה. וכמה מים צריך לקחת. מלך אדום לא כל כך אוהב שעוברים בגבולו, וכשמבקשים מים לשתות, ההיסטוריה חוזרת. פרשת חוקת. אולי האחראי לפשלה הזאת שלא נשארו מספיק מים הוא מלך אדום, אולי מי שארגן מראש לא ידע שמלך אדום מגיע. לא ברור העסק הזה, זה תמיד יוצא לא טוב עניינים כאלה. בדרך כלל זה לא כל כך עוזר. ההיסטוריה בתנ"ך מראה שזה לא כל כך מועיל, עזרה מעם אחר. איך שלא יהיה, כשלוקחים סיכון כזה, לא העריכו מספיק, כמה צריך למסע ארוך של שבעה ימים, הגיעו קרוב ליעד אבל מיובשים. אז נתקעים. אז בא אלישע אל ה' ועושה את הנס הגדול הזה. מה זה מזכיר הנס הזה, שמביא מים כשכולם מיובשים? את אליהו. נתחיל לחפש את אלישע, שביקש פי שניים ברוחך אליי. אלישע הולך לשחזר את הניסים של אליהו. אבל לא תראו רוח, לא תראו גשם, (46:44). אלישע זה ההפך, בשקט. מה משמעות הדברים?
ואז קורה משהו מפתיע ומעניין, הנחל מתמלא במים. איך? לא ירד גשם, וגבים במדבר לא מתמלאים בלי גשם? פה כתוב לא תראו גשם ורוח. ההבנה שלכאן זה יגיע בעוצמות כאלה, שתושבי האזור יודעים לקלוט, לחוש. בעלי החיים יודעים לחוש מתי יבוא שיטפון, כאן אף אחד לא ירגיש שום דבר. זוהי הסיבה לטעות של המואבים. מה הם לא מכירים את האזור? דווקא משום שהם מכירים כל כך טוב את האזור ואת תנאי מזג האוויר, הם מבינים שלא יכול להיות. הם קמים בבוקר, "כעלות המנחה" ביטוי מהר הכרמל, אלעזר, אבל שם מאוחר ביום וכאן מוקדם בבוקר. המואבים הסתכלו ולא ראו שום סימן, ואמרו שלא ייתכן שזה מים. רק הסבר אחד, החרב נחרבו המלכים – א. חרב איש ברעהו, אך פירוש יותר פשוט הוא התייבשו המלכים. וזו הייתה הערכה נכונה מאוד, כי אלמלא הנס הזה, זה היה קורה. ייתכן שאלמלא הנס הזה גם הכל היה מתמלא בדם, היו מתחילים לריב על טיפות המים האחרונות, בהחלט היה יכול לקרות. אם הגיעו למצב כזה אז המטרה של המים היא מטרה כפולה. כמובן להציל את המלכים מהתייבשות, וכמובן המטרה השנייה, לפתות את צבא אחאב לעזוב את הביצורים שלהם ולצאת החוצה. ברור להם שהם רצים לשלל. חושבים שיש נהרות של דם, בואו נרוץ לשלל. לא רצים לשלל עם חרב וחיצים ביד, אלא מינימום, בלי נשק, בשמחה גדולה. ועתה לשלל מואב. הנס הזה היה לו תפקיד כפול, לאפשר לנצח במלחמה. לכן ההתחלה מאוד טובה. מובנת הטעות מתוך הריאליה, השמש זרחה וזה היה אדום , אבל לא ייתכן שהיו מים, אז על כורחנו זה דם. לכן בהתחלה מכים את מואב וזה סיפור הצלחה, עד אותו הסיפור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן