פרק י' – עזרא הוא מלאכי

שמע , סיכם וערך : חגי לב – מעלות
הרב מנשה וינר
ב׳ באייר ה׳תשס״ט
 
26/04/2009

נביאים וכתובים
עזרא הוא מלאכי

התלמוד הבבלי במסכת מגילה מספר על עזרא שיש לו שם נוסף:

"אמר רב נחמן :מלאכי זה מרדכי ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה משנה למלך .
מיתיבי :'ברוך בן נריה ושריה בן מעשיה ודניאל ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש' תיובתא !
תניא אמר רבי יהושע בן קרחה: מלאכי זה עזרא
וחכ"א : מלאכי שמו"
"אמר רב נחמן1 מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי :(מלאכי ב) 'בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר' ומאן אפריש נשים נכריות עזרא דכתיב (עזרא י) 'ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות'" ( מגילה טו' ע"א )

א מַשָּׂא דְבַר-ה', אֶל-יִשְׂרָאֵל, בְּיַד, מַלְאָכִי. ב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-ה', וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב. ג וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר. ד כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת–כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם ה' עַד-עוֹלָם. ה וְעֵינֵיכֶם, תִּרְאֶינָה; וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל ה', מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.
ו בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו; וְאִם-אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם-אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר ה' צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת-שְׁמֶךָ. ז מַגִּישִׁים עַל-מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן ה' נִבְזֶה הוּא. ח וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת. ט וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי-אֵל וִיחָנֵּנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת-הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, אָמַר ה' צְבָאוֹת. י מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם; אֵין-לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר ה' צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא-אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם. יא כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, וּבְכָל-מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי-גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, אָמַר ה' צְבָאוֹת. יב וְאַתֶּ, מְחַלְּלִים אוֹתוֹ-בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אָכְלוֹ. יג וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר ה' צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת-הַפִּסֵּחַ וְאֶת-הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת-הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר ה'. יד וְאָרוּר נוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת, לַאדֹנָי: כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת, וּשְׁמִי, נוֹרָא בַגּוֹיִם.
א וְעַתָּה, אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת–הַכֹּהֲנִים. ב אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם-לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת-הַמְּאֵרָה, וְאָרוֹתִי אֶת-בִּרְכוֹתֵיכֶם; וְגַם, אָרוֹתִיהָ, כִּי אֵינְכֶם, שָׂמִים עַל-לֵב. ג הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם, אֶת-הַזֶּרַע, וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם; וְנָשָׂא אֶתְכֶם, אֵלָיו. ד וִידַעְתֶּם–כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם, אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת: לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת-לֵוִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת. ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וָאֶתְּנֵם-לוֹ מוֹרָא, וַיִּירָאֵנִי; וּמִפְּנֵי שְׁמִי, נִחַת הוּא. ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא-נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו?ֹן. ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ ה'-צְבָאוֹת, הוּא. ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה; שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת. ט וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם, נִבְזִים וּשְׁפָלִים–לְכָל-הָעָם: כְּפִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת-דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים, בַּתּוֹרָה. " (מלאכי פרקים א-ב )

הנביא מתאר כאן מציאות קשה. מציאות אשר לכהנים אין מוטיבציה בעבודת המקדש. הכהנים מביאים קרבנות לא ראויים. וכל כך למה? מפני שהעם מבזים את הכהנים. ומדוע העם מבזים אותם? מפני שהכהנים לא קיימו את תפקידם לפני העם. הכהנים שהיו צריכים להורות את התורה , לחזק את הברית בין העם לאלוקיו. הכהנים לא לימדו תורה ולקחו שוחד . כחלק מתהליך ההתדרדרות העם החלו לזלזל בכהנים ג"כ. הנביא מתאר כאן תהליך שבו ה' לא חפץ בקרבנות שמביאים הכהנים. הם מצידם מזלזלים מפני זלזול העם בהם. העם מזלזל בהם מפני שלא לימדו תורה בעם ישראל.
מדוע , אם כן, הכהנים נמנעו מלמלא את תפקידם ללמד תורה בעם ישראל? בהמשך נראה שתחילת התהליך הוא בנשיאת נשים הכריות ע"י הכהנים בעצמם.
* מה פירושם של הפסוקים הראשונים? מה עניינם של עשו ויעקב לנבואה זו ?

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-ה', וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב. ג וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר. ד כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת–כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם ה' עַד-עוֹלָם. ה וְעֵינֵיכֶם, תִּרְאֶינָה; וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל ה', מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל. " (מלאכי א')

המציאות בתקופת הנביא מלאכי היא מלכות פרס ! המקדש בשנותיו הראשונות בתחילת מלכות פרס, ומה לנו לנבא על אדום?

"י הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו-לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ. יא בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל, בַּת-אֵל נֵכָר. יב יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה, עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי, יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה, לה' צְבָאוֹת.
יג וְזֹאת, שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ-כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת-מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל-הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן, מִיֶּדְכֶם. יד וַאֲמַרְתֶּם עַל-מָה עַל כִּי-ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. טו וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה, וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד, מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל-יִבְגֹּד. טז כִּי-שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל-לְבוּשׁוֹ, אָמַר ה' צְבָאוֹת וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וְלֹא תִבְגֹּדוּ.
יז הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ בֶּאֱמָרְכֶם כָּל-עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי ה' וּבָהֶם הוּא חָפֵץ אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט." (מלאכי ב')

השורש החוזר בנבואה זו הוא ב.ג.ד. הבגידה כאן היא באשת הנעורים. וזאת ע"י בעילת בת אל ניכר. קרי: לקיחת נשים נכריות המתוארת כאן אינה בנשואין ראשונים , אלא בעלי משפחות שהגיעו מבבל וכאן בארץ יהודה מצאו נשים נכריות ולקחו אותן על גבי נשותיהן היהודיות הראשונות! בגידה באשת נעוריך.
שני עניינים ,אם כן, מרכיבים נבואה זו: תפקיד הכהנים שהיו צריכים ללמד תורה בעם ישראל ולקיחת הנשים הנכריות.
לאור זאת מובן זיהויים של חז"ל שמלאכי הוא עזרה. שהרי בעזרא מצאנו ששני הפעלים המרכזיים שלו הוא החזרת תורה לעם ישראל והמלחמה למען סילוק הנשים הנוכריות.
ואכן רב נחמן המובא לעיל מביא כראייה את אחד2 מהעניינים שאמרנו:

"אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא
דכתיב בנביאות מלאכי :(מלאכי ב) 'בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר'
ומאן אפריש נשים נכריות ? עזרא דכתיב (עזרא י) 'ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות'"

הראשון שנלחם על קדושת הבית היהודי, ברית ה', הוא לוי שנלחם בספור דינה בראשונה ובחטא העגל בשניה עד לסיפור פינחס מול נשיא שבט השמעוני.
הכהנים בני לוי בימי עזרא הם הראשונים שנוטלים נשים נכריות. הם הראשונים להפר הברית כמובא בראש הרשימה:

" יח וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת: מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק, וְאֶחָיו–מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר, וְיָרִיב וּגְדַלְיָה. " (עזרא י' )

המהלך החל מהכהנים צאצאי יהושע בן יהוצדק שהיה הכהן הגדול קודם בוא עזרא.
וכיון שכך נראים מלמדי התורה, העם זלזל בהם ומזה באה הזלזול בהמשך בעבודת הקרבנות.
עזרא שהוא הכהן נלחם להשיב הכל כבראשונה. א"א להקים את בית ה' בחזרה ללא הקמת הבית הפרטי חזרה. המזבח מלא דמעות מחילול הבית ע"י הנשים הנכריות3.
בפירוש פסוק זה נאמר שני פירושים עיקריים :

הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו-לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ. " (עזרא ב' )

א. י"א (דעת מקרא) שזהו ציטוט דברי הכהנים המנסים לתת הצדקה למעשיהם, לדבר חיתונם עם גויי הארץ. (ע"ש בפירוש)
ולא נראה כך, אלא כפירוש השני :
ב. אלו דברי עזרא ! האב האחד הוא אברהם /יעקב ועל כן מדוע נבגוד לחלל ברית אבותינו. ברית אבותינו זהו ברית הלוי שהושחתה. בריתי הייתה איתו. אם כן, זהו סיפור עתיק יומין.
המקום הבולט ביותר שבו אב אחד לכולנו זהו אצל יעקב ועשו . ודווקא שם רואים את החיתוך וההפרדה המוחלטים ביניהם.

"רש"י ד"ה הנה אנכי הולך למות – (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו א"ל כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה כאותה ששנינו (סנהדרין סג) אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש אמר אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה":

שייכותם של דברי אגדה אלו לסיפור מכירת הבכורה אינם חלילה לא מבוססים. ביסוסם הוא בנבואה שלנו.
הבחירה של הקב"ה ביעקב ולא בעשיו אינה בחירה שאנו יכולים להבין טעמה. הפסוקים אצלנו אינם נותנים הסבר אלא קובעים קביעה ללא סיבה מפורשת. אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-ה', וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב. "
אלא שהנביא בא בטענה כלפי מעשה הכהנים בדורו שהם עושים עכשיו את מעשה עשיו. השורש ב.ז.ה.

וכדברי רש"י ד"ה: ויבז עשו – העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום:

ספור מכירת הבכורה אינו פשוט כלל ועיקר והוא מחייב את הצדקתו. עם ישראל היה צריך להוכיח את בחירת ה' בהם מכוח אהבתו של ה'. הכהנים לא מחזירים אהבה.
עשו צעק צעקה גדולה ומרה. והדבר מעלה קטרוג. כאשר עם ישראל אוהבים את ה' אזי הקטרוג יורד. ובימי מרדכי הקטרוג חוזר ומתעורר ומרדכי צועק צעקה גדולה. ימי מרדכי הם ימי שיבת ציון. עם ישראל לא מחזיר אהבה ואינו ראוי לבכורה. הקטרוג חוזר.
הפועל ב.ז.ה. חוזר ונשנה אף במגילת אסתר וכן בנביא עובדיה בנבואתו על אדום נאמר : "בזוי אתה מאד".
הנביא מלאכי טוען שהדבר מתחיל באי הבנה הקיימת בבית בין האיש לבין אשת נעוריו. במצב כזה א"א לאהוב את הקב"ה. המוסר כאן אינו כ"כ מוסר דתי כמו מוסר חברתי. הבגידה באשת הנעורים מובילה לבגידה בהקב"ה.
יש הברקה נפלאה של הרב שלמה פישר : יש הבדל בין מורא לבין אהבה.
האוהב קורא בשם לעומת הירא שאינו קורא בשם.
וע"כ הדגש כאן :" הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי."
אין עוד נביא שהביטוי 'שמי' חוזר בו כ"כ הרבה. וע"כ אין עוד נביא ששם ה' חוזר בו כ"כ הרבה . 'אמר ה' צבאות 'וכד' !!! הנביא שוב ושוב מזכיר את שם ה' כדרך האוהבים.
יש כאן תחילתו של תקון.


1 רב נחמן אמר בתחילה מלאכי זה מרדכי ובהמשך הוא אומר אחרת : הכיצד?! ואכן יש גירסאות שמחליפים את רב נחמן הראשון באמר רב , ויש גירסאות שבמימרא השניה כותבות רב נחמן בר יצחק. אנו ננסה לעקוף את הבעיה המשך ה בדרך אחרת.
2 ויש לעיין מדוע לא הביא את הראייה השניה שהצגנו בדבר הדמיון במעשים של עזרא ומלאכי.
3 נראה שלא רק לקיחת נשים נכריות ע"ג הנשים הראשונות יש כאן אלא אף גירושין רבים היו כאן ואולי משום כך הבכי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן