פרשה טז – פסקה ב – שם האחד פישון
המדרש:
[ב, יא] שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב, אתמהא, אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית, אשר שם הזהב, זהב וודאי. [ב, יב] וזהב הארץ ההיא טוב, אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי, א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות, אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא בשביל בית המקדש שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, היך מה דאת אמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון. שם הבדולח ואבן השוהם, אמר רבי איבו את סבור כבדולח הזה של פטמים, יגיד עליו ריעו ועינו כעין הבדולח, מה זה אבן טובה, אף זה אבן טובה.