כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר דרכי לימוד מדרש - עיונים במדרש רבה


מהו החידוש במדרש


הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה.

דרשת רבות של חז"ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל.
למשל:
קהלת רבה פרשה י', ט':

"חפר גומץ בו יפול", זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א'): "כל הבן הילוד וגו'", בו יפול, שנאמר (תהלים קל"ו): "ונער פרעה וחילו וגו'". דבר אחר, "חופר גומץ", זה המן, שנאמר (אסתר ג'): "להשמיד להרוג ולאבד", בו יפול, שנאמר (אסתר ט'): "ישוב מחשבתו הרעה וגו'". "ופורץ גדר ישכנו נחש", זו דינה, כשהיו אביה ואחיה יושבין בבית המדרש יצאה לראות בבנות הארץ, גרמה לעצמה שיבא עליה שכם בן חמור החוי שנקרא נחש ונשך אותה, דכתיב (בראשית ל"ד): "וירא אותה שכם בן חמור וגו'".

קהלת רבה פרשה י', ט"ו:

"והסכל ירבה דברים", ר' ברכיה בשם ר' סימון פתר קרא במשה, אמר הקב"ה למשה: כתבתי עליך שאת חכם עומד ומרבה דברים אתה ואינך חכם (דברים ג') "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".

קהלת רבה י', י"ג:

"דברי פי חכם חן", זה כורש מלך פרס, שאמר (עזרא א'): "מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל", "שפתות כסיל תבלענו", שבילע דבריו וחזר בם.

מדרשים אלה דורשים הבנה. אנו יודעים מיהו פרעה ומיהו כורש, ומעשיהם מפורטים בכתוב. הדמות מוכרת, הסיפור ידוע, והמדרש איננו מוסיף פרטים נוספים. מה בא המדרש לחדש, אפוא?
מובן שלא התאמה בעלמא בין פסוק לדמות מוכרת יש כאן, אלא תוספת הבנה בעניינה של הדמות או באירוע המדובר.
יש להעמיק אפוא בדברי חכמים כדי לעמוד על החידוש שבמדרש, בקשר בין הפסוק לדמות שנתלתה בו.




-------------------------------------------------------------------------------------------