כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר דרכי לימוד מדרש - עיונים במדרש רבהדבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", ר' בון אמר בה תרתי שיטי. ר' בון אמר: היה ראוי אברהם להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחלה את אברהם שאם יקלקל אין מי יבוא ויתקן אחריו, אלא הריני בורא אדם ואם יקלקל זה - יבא אברהם אחריו ויתקן. ר' בון אמר חורי: כתיב "האדם הגדול בענקים הוא", ראוי היה אברהם להבראות תחלה, שנאמר: "האדם הגדול בענקים הוא", ולמה קורא "גדול", שהיה ראוי להבראות תחלה, אלא אמר הקב"ה: אם אני בורא אותו תחלה שאם יקלקל אין מי יבא אחריו ויתקן, אלא הרי אני בורא אדם הראשון תחלה ואם יקלקל יבא אברהם ויתקן אחריו. אמר ר' אבא בר כהנא: יש מושלין משל למה הדבר דומה, לאחד שהיה לו שפעת קורייה בתוך דירתו וביתו, איכן הוא נותנה לא באמצע הטרקלין כדי שתהיה סובלת קורות שלפניה וקורות של אחריה, כך מפני מה ברא הקב"ה לאברהם אבינו באמצע, כדי שיסבול הדורות שלפניו והדורות הבאים אחריו. אמר ר' לוי: מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין המקולקלת לביתה של המתוקנת. אמר ר' יהודה בר' סימון: ראוי היה אדם הראשון שתנתן התורה על ידו, שנאמר: "זה ספר תולדות אדם", אמר הקב"ה: אדם יציר כפי ואיני נותן לו תורה ויהא לעי בה. חזר ואמר: מה אם שש מצוות נתנו לו ולא היה יכול לעמוד בהן ולשמרן, אלו נתתי לו שש מאות ושלש עשרה מצוות, רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה על אחת כמה וכמה שלא יעמוד בהם, לכך כתיב "ויאמר לאדם", לא אדם, לאדם איני נותנן, ולמי אני נותנן לבניו. אמר ר' יעקב דכפר חנן: ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו שנים עשר שבטים, דכתיב: "זה ספר תולדות אדם", ז' שבעה ה' חמשה, שנים עשר שבטים, הרי מנין ז"ה "תולדות אדם", אמר הקב"ה: אדם יציר כפי ואיני נותן לו שנים עשר שבטים, חזר ואמר: ומה שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהן והרג לאחיו, אילו נתתי לו שנים עשר בנים על אחת כמה וכמה, ולכך כתיב "ויאמר לאדם", לא אדם, איני נותנן לאדם, ולמי אני נותנן ליעקב הצדיק. אמר ר' יצחק: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתנתן להם תורה מיד, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו ואין יכולין לקבל תורה מיד. משל למה הדבר דומה, למלך שעמד בנו מחליו, ואמרו לו: ילך בנך לאיסכולי שלו. אמר: עדיין לא בא זיוו של בני ואתה אומר ילך בנך לאיסכולי שלו, אלא יתעדן בני שנים ושלשה ירחים במאכל ובמשתה ויבריא ואחר כך ילך לאיסכולי שלו. כך אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו ואני נותן להם את התורה, אלא יתעדנו בני שנים ושלשה חדשים במן ובאר ושלו ואחר כך אני נותן להם את התורה, אימתי "בחדש השלישי". ואמר ר' ביבי ור' איבו ור' הונא בשם ר' יצחק בר מריון: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שיכנסו לארץ מיד, אלא שהיו ישנות מימי נח האילנות, אמר הקב"ה: מה אני מכניס את ישראל לחרבה, אלא הריני מקיפן דרך המדבר ארבעים שנה כדי שיעמדו הכנענים ויקיצו ישנות ויטעו חדשות כדי שיכנסו לארץ וימצאו אותה מליאה ברכות. רבי אומר: אפילו לדבר עבירה "יפה בעתו".
דרשה נוספת למילים: "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ", ר' בון אמר בה תרתי שיטי - דרש בענין זה שתי שיטות. ר' בון אמר: היה ראוי אברהם להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחלה את אברהם שאם יקלקל אין מי יבוא ויתקן אחריו - שהרי מי גדול מאברהם שיכול לתקן את קלקולו, אלא הריני בורא את אדם הראשון תחילה, ואם יקלקל זה - יבא אברהם אחריו ויתקן. ר' בון אמר חורי - דרשה נוספת בענין זה: כתיב (יהושע י"ד, ט"ו): "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" - ודרשו זאת חכמים בכמה מקומות על אברהם1 - ראוי היה אברהם להבראות תחלה, שנאמר: "האדם הגדול בענקים הוא", ולמה קורא "גדול", שהיה ראוי להבראות תחלה - עי' בשיעור בביאור ענין זה, אלא אמר הקב"ה: אם אני בורא אותו תחלה שאם יקלקל אין מי יבא אחריו ויתקן, אלא הרי אני בורא אדם הראשון תחלה ואם יקלקל יבא אברהם ויתקן אחריו. אמר ר' אבא בר כהנא: יש מושלין משל למה הדבר דומה, לאחד שהיה לו שפעת קורייה - קורה גדולה - בתוך דירתו וביתו, איכן הוא נותנה, לא באמצע הטרקלין כדי שתהיה סובלת קורות שלפניה וקורות של אחריה - הקורה הגדולה ניתנת באמצע כדי להחזיק את כל הבנין, כך מפני מה ברא הקב"ה לאברהם אבינו באמצע, כדי שיסבול הדורות שלפניו והדורות הבאים אחריו. אמר ר' לוי: מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין המקולקלת לביתה של המתוקנת - על כן נברא אברהם בדורות מקולקלים כדי שיתקן אותם, ועי' בשיעור. אמר ר' יהודה בר' סימון: ראוי היה אדם הראשון שתנתן התורה על ידו, שנאמר (בראשית ה', א'): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ", ודרשו: "זה ספר" התורה שניתן ל"תולדות אדם", היה ראוי להנתן כבר "ביום ברֹא אלהים אדם", לאדם הראשון (עץ יוסף), שכך אמר הקב"ה: אדם יציר כפי ואיני נותן לו תורה ויהא לעי בה?! - עוסק בה, והרי ליציר כפיו של הקב"ה ראוי יותר מכל לתת את התורה. חזר הקב"ה ואמר: מה אם שש מצוות נתנו לו - כמבואר בכמה מקומות (עי' בראשית רבה פרשה ט"ז, ו') ולא היה יכול לעמוד בהן ולשמרן, אלו נתתי לו שש מאות ושלש עשרה מצוות, רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה, על אחת כמה וכמה שלא יעמוד בהם, לכך כתיב (איוב כ"ח, כ"ח): "וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה", ודרשו: "לאדם" - לא אדם, לאדם איני נותנן - את "יראת ה'", ואת ספר התורה, ולמי אני נותנן - לבניו. אמר ר' יעקב דכפר חנן: ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו שנים עשר שבטים, דכתיב: "זה ספר תולדות אדם", ודרשו גימטריא של המילה "זה": ז' שבעה ה' חמשה, שנים עשר שבטים, הרי מנין ז"ה "תולדות אדם" - היו ראויים להיות תולדות אדם, אמר הקב"ה: אדם יציר כפי ואיני נותן לו שנים עשר שבטים?! חזר ואמר: ומה שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהן והרג לאחיו, אילו נתתי לו שנים עשר בנים על אחת כמה וכמה, ולכך כתיב "ויאמר לאדם", לא אדם, איני נותנן - את שנים עשר השבטים - לאדם, ולמי אני נותנן, ליעקב הצדיק. אמר ר' יצחק: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתנתן להם תורה מיד, ולא ימתינו חמישים יום עד מתן תורה, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון - יופיין - של בני, שהרי משעבוד טיט ולבנים יצאו - והם פצועים ומוכים, ואין יכולין לקבל תורה מיד. משל למה הדבר דומה, למלך שעמד בנו מחליו, ואמרו לו: ילך בנך לאיסכולי - לבית הספר - שלו. אמר: עדיין לא בא זיוו של בני, ואתה אומר ילך בנך לאיסכולי שלו, אלא יתעדן בני שנים ושלשה ירחים במאכל ובמשתה ויבריא לחלוטין מחוליו, ואחר כך ילך לאיסכולי שלו. כך אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו ואני נותן להם את התורה, אלא יתעדנו בני שנים ושלשה חדשים במן ובאר ושלו ואחר כך אני נותן להם את התורה, אימתי "בחדש השלישי" - רק כשהגיע החודש השלישי לצאתם מארץ מצרים. ואמר ר' ביבי ור' איבו ור' הונא בשם ר' יצחק בר מריון: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שיכנסו לארץ מיד, ולא יתעכבו ארבעים שנה במדבר, אלא שהיו ישנות מימי נח האילנות - האילנות בארץ ישראל היו קיימים מימי נח, וכבר לא היו נותנים פירות כראוי, לכן אמר הקב"ה: מה אני מכניס את ישראל לחרבה - לארץ חרבה בלא פירות, אלא הריני מקיפן דרך המדבר ארבעים שנה כדי שיעמדו הכנענים ויקיצו - ויקצצו אילנות ישנות ויטעו חדשות, כדי שיכנסו לארץ וימצאו אותה מליאה ברכות. רבי אומר: אפילו לדבר עבירה "יפה בעתו" - אפילו דבר עבירה שאדם עושה, תלוי בזמן בו נעשתה העברה. חטא העגל היה חמור בגלל שהיה מיד אחר מתן תורה, ואילו היה כמה שנים אחר כך היה זה חמור פחות (מהרז"ו).דבר אחר,
ודורש ש"האדם הגדול" הוא אברהם, שהיה ראוי להבראות תחילה. "גדול" אף הוא קשור למידת החסד, על פי הכתוב (דברי הימים א' כ"ט, י"א):וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
הגדולה מבטאת התפשטות והתרחבות, השייכת למידת החסד, ועל כן דרשו זאת על אברהם, ומתוך ששייך הוא למידת החסד, ראוי הוא להברא ראשון.לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
שני בניו של אדם, היו שני ניגודים שלא ניתן להשלים ביניהם.אמר ר' יעקב דכפר חנן: ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו שנים עשר שבטים... אמר הקב"ה: אדם יציר כפי ואיני נותן לו י"ב שבטים, חזר ואמר: ומה שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהן והרג לאחיו, אילו נתתי לו שנים עשר בנים על אחת כמה וכמה.
מהו המשל ומהו המסר שעולה ממנו? והרי במבט ראשון היה נראה לומר הפוך - עדיף להכניס את המקולקלת לביתה של המתוקנת כדי שתלמד מדרכיה, ולא הפוך.אמר ר' לוי: מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין המקולקלת לביתה של המתוקנת.
את ביתו של אברהם יש לשמר בתיקונו, בלא לערב בו יסודות מקולקלים.כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.