רבה אמונתך
שיעורים במדרש רבה - שיר השירים חלק א'
למעלה משש עשרה שנה מתקיים בישיבת הסדר מעלות שיעור שבועי במדרש אגדה, על ידי ראש הישיבה. במסגרת שיעור זה למדנו מדרשי קהלת רבה, רות רבה ושיר השירים רבה.ביום רביעי, ג' בשבט ה'תשנ"ו, בבית המדרש של ישיבת מעלות, ניתן השיעור הראשון במדרש שיר השירים רבה.
ביום רביעי, א' בכסלו ה'תשס"ד, נלמדה הפסקה האחרונה במדרש שיר השירים רבה, ונערך ה"סיום".
(מתוך ההקדמה)
בשעה טובה נערכו השיעורים במדרש וקובצו לכלל ספר. הספר הראשון הוא על חלקה הראשון של פרשה א', והוא כולל שיעורים על כשלושים פסקאות.
בספר מובא פירוש לכל פסקה, ולאחריו השיעור על המדרש.
בסוף הספר מובאים שלושה מפתחות מפורטים: נושאי השיעורים, מפתח מקורות ומפתח נושאים.
מחיר הספר: 46 ש"ח כולל משלוח.
להזמנת הספר: 050-6920889 (מנחם), או במייל: yesmalot@netvision.net.il (נא לציין מספר טלפון)
לחץ כאן למידע על ספרים נוספים בהוצאת ישיבת מעלות
נושאי השיעורים שיר השירים רבה פרשה א ח"א
"שיר השירים"
א, ב: א. משמעות כתיבת שיר השירים ברוח הקודש. ב. רוח הקודש שרתה על חכמתו הטבעית של שלמה. ג. מנהיגותם של יוסף ומשה נובעת מיחסם הנכון למציאות.
ג, ד: א. תפקידם של הצדיקים במלאכת העולם. ב. בירור בירורים והעלאת עולמות. ג. עניינו של ר' חנינא בן דוסא.
ה: א. הזריזות נובעת מתחושת חסרון ממשית. ב. בית המקדש קשור לכל מדרגות המציאות. ג. הטבע מעצמו מבקש את בנין בית המקדש. ד. חטאיו של שלמה נובעים ממדרגתו העליונה.
ו: א. האם שלמה ראוי לכך שדבריו ילמדו? ב. "מקרא, משל ומליצה" - שלושה מישורים בהם מופיעים דברים. ג. הטוב והרע יוצרים את המשך קיומם. ד. פוטנציאל גדול ללא השקעה רבה - גדל פרא.
ז: א. הוצאת דברי החכמה לחוץ מוסיפה להם. ב. "שתי תורות" - שני מקורות לדבר ה'. ג. חיבור התורה שבעל פה לתורה שבכתב מוסיף על דברי התורה.
ח: א. החשיבות שבדברי שלמה מצד עצמם, מצד אומרם ומצד רוח הקודש. ב. התורה אינה שלֵמה בלי ספריו של שלמה. ג. שלמה מלמד את הגישה אל התורה. ד. שלמה מלמד כיצד לחיות את התורה. ה. המשל - קירוב דברים רחוקים אל עולמו של האדם.
ט: א. השגת דברי התורה הרוחניים דורשת חיפוש ויגיעה. ב. בקשת החכמה מולידה זריזות בהשגתה.
י: א. שלוש - ביטוי לשלמות וביטוי לתהליך. ב. המלכות והחכמה - טבעיות לשלמה או מתנה חיצונית. ג. שלטונו של שלמה - שלטון במישור האלוקי. ד. אל למלך להשתעבד לערכים הבונים הנהגת מדינה. ה. השטן - תוצאה של מעלה עליונה שאיננה קנין האדם. ו. התפתחות החכמה במהלך הדורות. ז. עולם הדמיון - הבל שיש בו ממשות. ח. שיר השירים - תוצאת המפגש בין התורה והחיים. ט. משמעות סדר כתיבת ספריו של שלמה.
יא: א. המשל - לבוש לרעיונות. ב. השיר - תוצאת המפגש של נפש האדם עם הרעיון. ג. קדושתו של שיר השירים.
"ישקני מנשיקות פיהו"
יב: א. הרקע לאמירת השירה מלמד על מהותה ומקור הופעתה. ב. מלאכי השרת - קשר תכליתי לקב"ה. ישראל - קשר עצמי.
יג: א. עול מלכות שמים תחילה או עול מצוות תחילה. ב. המצוות - הופעת דבר ה' או בנין החיים של ישראל. ג. היחס בין הנגלה לנסתר. ד. יחודן של שתי הדברות הראשונות. ה. "מפי הגבורה" - חיבור הצד הרוחני עם הצד הטבעי.
יד: א. ביאור הכפילות בפסוקי מתן תורה. ב. שתי בחינות בקשר בין ישראל לקב"ה - קשר שכלי וקשר של חיים. ג. משמעות הגילוי העליון של מעמד הר סיני. ד. מעלתם של ישראל מובילה לנפילתם. ה. בקשת ישראל להתגלוּת בדרך של ראיה, ולא שמיעה.
טו: א. מעמד הר סיני - התעלות גדולה אך זמנית. ב. השכחה הופכת את דברי התורה לחלק מחייו של האדם. ג. יצר הרע הופך את הטוב לחלק מהווייתו של האדם.
טז: חלק א: א. ההבדל בין נתינה על פי כח המקבל לנתינה על פי כח הנותן. ב. ביאור שיטת הרמב"ם בתוקף מעמד הר סיני. ג. מעמד הר סיני עומד לְעולם. ד. רק מאז מעמד הר סיני יש שליחות של נביא לָעולם. ה. ההבדל בין קבלה מהקב"ה לקבלה משרי האומות. ו. משמעות נתינת ריבוי מצוות לישראל. ז. משמעות נתינת התורה בשלמותה לישראל במעמד הר סיני.
חלק ב: א. ביאור המושג "חברים" המתייחס למקפידים על טומאה וטהרה. ב. "בית אב של הלכה" - חיבור ההלכה למקורה. ג. מספר פירושים למילה מבטאים תהליך. ד. שני ביאורים לתהליך המתואר במדרש.
"כי טובים דֹּדֶיךָ מיין"
יז: א. שתי גישות למקורן של גזרות חכמים. ב. היחס לטעמי הגזרות.
יח: א. תורה שבידי שמים ותורה שבידי אדם. ב. יש בחינה שבה תורה שבכתב קודמת, ובחינה שבה תורה שבעל פה קודמת. ג. החומר שבפגיעה בדברי חכמים. ד. ההבדל בין דברי חכמים לדברי נביאים.
יט: א. דימוי המשקים לתורה - מתוך דמיון מהותי ביניהם. ב. הטבע מורכב מטוב ורע. התורה - שלמות של טוב. ג. ביאור הדימויים השונים.
"לריח שמניך טובים"
כ: א. מעשי האבות אינם מתקיימים לדורות, ומעשי הבנים הם נצחיים. ב. התורה בכללותה מול התורה שאדם למד על פי אופיו ודורו. ג. היחס בין שתי הבחינות בתורה.
כא: א. שמן המשחה מכוון כנגד הראש. ב. "שמנה של תורה" - הצד הגלוי של תורה. ג. לר' עקיבא מקור שתי התורות הוא בתורה שבכתב. ד. המר קודם למתוק מעצם הבריאה.
כב: א. שני שלבים ביציאת אברהם לארץ ישראל. ב. שתי דרכי השפעה של אברהם בעולם. ג. ההעלם והמכשול מהוים חלק מן הבניין. ד. העלם העולם הגלוי מקשר את האדם אל האינסוף. ה. בדור של שמד מתגלה האהבה המסותרת לה'.
"משכני אחריך נרוצה"
כג: א. התורה ניתנה לישראל כהלוואה, והתשלום הוא בקיום תורה ומצוות. ב. מטרת נתינת התורה היא לבנות את החיים. ג. כל דבר היורד לעולם - מופיע בצורה חסרה.
כד: א. "מוקדם ומאוחר שהוא בענין" - ביאור המידה. ב. שתי דרכים לבית המקדש - ברצוננו או על ידי שמים. ג. שתי דרכים לקרבת אלוקים - מתוך השראת השכינה או מתוך הסתר פנים.
כה, כו: א. ישראל נידונים במידת הרחמים מתוך קישורם אל המקור. ב. לקיחת הביזה - כדי להשתמש בה לעבודת ה'. ג. בעת צרה מתגלה הקשר הפנימי לה'. ד. שתי הבנות במהותו של המשכון. ה. המקבל עליו לעשות את כל המצוות - כאילו עשאן.
"הביאני המלך חדריו"
כז: א. כלי הקיבול של האדם מוגבלים, ויכולת הקליטה מוגבלת. ב. קליטת החכמה האלוקית על ידי כח פרטי באדם מובילה לקלקול. ג. ר' עקיבא - התבטלות אל החכמה האלוקית ושלום בין כוחות הנפש. ד. השלכה לדורנו.
כח: א. הקשר בין מתן תורה למעשה בראשית. ב. מטרת סיפורי הבריאה היא הבנה פנימית, ולא ידיעה חיצונית. ג. עשרה מאמרות ועשרת הדברות הם שני ביטויים לאותם יסודות.
"נגילה ונשמחה בך"
כט: א. משמעות לשונות השמחה. ב. השמחה האמיתית - בהתמודדות עם המציאות ולא בהתעלמות ממנה.
ל, לא: א. עניינה של סעודת הפרידה. ב. קשר של תועלת לעומת קשר עצמי. ג. שמחתם של ישראל בעצם הקשר אל הקב"ה. ד. קשר אם לבניה לעומת קשר אשה לבעלה. ד. האותיות הן ביטוי לעולמות רוחניים נעלמים, ומכאן השמחה בהן.
"נזכירה דֹדֶיךָ מיין"
לב: א. לימוד הלכות המועד במועד חשוב יותר מן הקריאה בתורה במועד. ב. "הלכה" כולל גם ענייני אגדה. ג. "אליבא דהלכתא" - על פי הליכות הדור ותכונתו. ד. יש לעסוק בכל מועד בלימוד טעמיו. ה. מעשי האבות הם לדורות, ולכן הם נזכרים על ידי ישראל.
"מישרים אהבוך"
לג: א. דרך הופעת החסד והדין בעולם. ב. שלמותו של איש החסד היא ביכולתו לפעול בדין.