כל הזכויות שמורות לכותב ולאתר. הקובץ מופיע באתר לימוד תרי"ג המצוותמצוה כ"ב היא שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו, והוא אמרו לאהרן "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות". רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הצווי בלשון אחר והוא אמרו "ושמרו את משמרת אהל מועד". וכתוב בספרי "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות", הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ. רוצה לומר לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו "ושמרו את משמרת אהל מועד", אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין, תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש", הנה נתבאר לך ששמירת המקדש מצות עשה. ושם נאמר, גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל, אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת תמיד ומדות.
פירוש המצוה
מצוה כ"ב היא שצונו כל בית ישראל לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד - במהדורת הרב קאפח ובמהדורת פרנקל הוסיפו: "בכל לילה כל הלילה", על מנת לכבדו ולרוממו ולגדלו, והמקור בתורה: והוא אמרו לאהרן (במדבר י"ח, ב'): "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות". רוצה לומר - משמעות ציווי זה, שרצונו יתברך שאתם תהיו לי לפני תמיד, דהיינו שתשמרו במקדש גם כשאינה שעת עבודה. וכבר נכפל זה הצווי במקום אחר בלשון אחר, והוא אמרו (במדבר י"ח, ד'): "ושמרו את משמרת אהל מועד", הרי מפורש שצריך לשמור את אהל מועד. וכתוב בספרי (קרח, א') "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות", צורת השמירה היא שהכהנים מבפנים והלוים מבחוץ, רוצה לומר - מה פירוש לויים מבחוץ, לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו - אינו במכילתא שלפנינו אלא בספרי זוטא על הפסוק: "ושמרו את משמרת אהל מועד", אין לי אלא בעשה, לכאורה אין זו אלא מצות עשה לשמור את המקדש, בלא תעשה מנין, שיש גם לא תעשה נוסף על העשה, תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש", ולשון שמירה אזהרה היא (לשון הרמב"ם בהל' בית הבחירה פ"ח ה"ג), שכן אמרו (עירובין צ"ו ע"א ועוד): השמר, פן ואל אינו אלא בלא תעשה. הנה נתבאר לך מכלל דברי ספרי זוטא ששמירת המקדש מצות עשה, שכך אמרו בפשטות "אין לי אלא בעשה", ועל זה אין חולק ואין מקשה.
ושם נאמר בספרי זוטא, גדולה למקדש שיש עליו שומרים, שבדבר זה אנו מגדלים ומכבדים את המקדש, ואינו דומה פלטרין - יתבאר בהמשך - שיש עליו שומרים - שהוא מכובד, לפלטרין שאין עליו שומרים - שהוא מזולזל ומבוזה. וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל - שהוא כינוי לארמון, הרי בפירוש אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו, שזה ביטוי לכבוד הארמון. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת תמיד ומדות.
ותימה על הרב קפאח שהשמיט "ללכת סביבו"2 ובהערה 23 כתב:מצוה כ"ב היא שציונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה כל הלילה, לגדלו ולכבדו ולרוממו.
ודבריו תמוהים, שכן הרמב"ם עצמו ברמזי ההלכות שבריש הלכות בית הבחירה הגדיר המצוה:ובר"ש "ללכת סביבו תמיד" ואין חובה כזו, כי מקומות השמירה היו קבועים כמבואר במידות פ"א מ"א. ואיש הר הבית היה מחזר לא לשם שמירה אלא לביקורת על השומרים שלא יישנו.
ובמנין הקצר לא תעשה ס"ז הגדיר את הלאו:לשמור את המקדש סביב.
אם נרצה לקיים הערת הרב קפאח יש לתרגם "...שצונו לשמור המקדש סביבו תמיד", ולהשמיט המילה "ללכת" כיון שהמקומות הם קבועים.שלא להשבית שמירה סביב למקדש, שנאמר "ושמרתם את משמרתי"3.
וברמזי המצוות שעל סדר ההלכות כתב (כנזכר לעיל):לשמור בית זה תמיד, שנאמר "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות".
יש לעיין מה טיבם של השינויים בין ההגדרות.לשמור את המקדש סביב.
מדברים אלו עולה שמצות השמירה של הלויים כלולה במצות "ועבד הלוי" והיא מהווה חלק מעבודתו. יש לעיין, אפוא, מדוע מנה הרמב"ם את מצות השמירה כמצוה בפני עצמה ולא כללה עם מצות עבודת הלויים4.זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש שנאמר "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי", ומצות עשה להיות הלויים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש בין רצו בין שלא רצו, שנאמר "ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד"...
עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו ויהיו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום.
פסוק זה פרשו הרמב"ם בספר המצוות:וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.
על כן הביא הרמב"ם בכל מקום את הפסוק הזה כמקור עיקרי למצות שמירת המקדש, שכן בעבורו נמנית המצוה בכלל תרי"ג המצוות ואינה כלולה במצות עבודת הלויים."ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" - כלומר אתם תהיו לפני תמיד5.
כפי שבארנו לעיל, עיקר מצות הכהנים היא שלא יהיה היסח הדעת מן המקדש, ועל כן ה"תמיד" הוא ענין עיקרי במצות הכהנים.לשמור בית זה תמיד שנאמר "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות".
צורתו של המקדש היא שהוא מוקף בשומרים.לשמור את המקדש סביב.
לאור דברים אלו יש לבאר לשון הרמב"ם בלא תעשה ס"ז במנין הקצר:שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד.
כפי שהתבאר לעיל, מצות הלויים לשמור את המקדש כלולה במצות "ועבד הלוי", ועל כן בעשה הדגיש הרמב"ם את חלקם של הכהנים. לעומת זאת הלאו שלא להשבית שמירת המקדש אינו כלול במצות "ועבד הלוי", והוא מצוה החלה על הלויים.שלא להשבית שמירה סביב למקדש, שנאמר "ושמרתם את משמרתי"6.
הדרשה מתייחסת לפסוקים (במדבר י"ח, א'-ה'):"ושמרו את משמרת אהל מועד" אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש".
הפסוק "ושמרו את משמרת אהל מועד" נאמר לכהנים ביחס ללויים. גם הפסוק "ושמרתם את משמרת הקדש" נאמר לכהנים כהמשך לפסוק הקודם, והרי הוא אומר להם "ושמרתם" - אתם והלויים הנלוים עליכם לשמור. מכאן שהלאו, הכלול בפסוק "ושמרתם את משמרת הקודש" שייך גם ללויים.וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת... וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
בכללי הרמב"ם למדנו שיש לדקדק בלשונו אימתי כתב "מצות עשה לעשות כך וכך", ואימתי כתב "הדבר הזה והזה מצות עשה"8.שמירת המקדש מצות עשה.
משמעות הביטוי "שמירת המקדש מצות עשה" היא שהשמירה קודמת למצוה, דהיינו שיש מקור אחר קודם שבו מתחייבת השמירה, והחידוש הוא שאותה שמירה הידועה לנו ממקום אחר - היא מצות עשה9.מצות עשה ליראה מן המקדש.