מצוה כ"ג היא שנצטוו הלויים בה לבד לעבוד במקדש בעבודות ידועות כמו נעילת השערים ואמירת השיר בעת הקרבן, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו "ועבד הלוי". ולשון ספרי שומע אני אם רצה יעבוד ואם לא רצה לא יעבוד, תלמוד לומר "ועבד הלוי" בעל כרחו, כלומר שהוא צווי חובה המוטל עליו בהכרח, וזהו עבודת הלוים. וכבר התבאר במקומות מתמיד וממדות, ונתבאר גם כן בפרק שני דערכין שהשיר לא יאמרוהו זולתי הלוים. וכבר נכפל זה הצווי בזאת המצוה בלשון אחר והוא אמרו "ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים", ואמר בשני מערכין אי זהו שרות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה.

פירוש המצוה
מצוה כ"ג היא שנצטוו הלויים בה לבד - ולא הכהנים, שלא כמצוה הקודמת, שמירת המקדש, בה נצטוו כהנים ולויים כדברי הרמב"ם בלשון המצוה שם - לעבוד במקדש בעבודות ידועות - מסויימות - כמו נעילת השערים - והם הנקראים שוערים, ואמירת השיר בעת הקרבן - והם הנקראים משוררים, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו (במדבר י"ח, כ"ג): "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד". ולשון ספרי (קרח, ד'): שומע אני אם רצה יעבוד ואם לא רצה לא יעבוד - כיון שהתורה אמרה (שם, כ"א): "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד", כלומר שתמורת עבודתו מקבל הלוי מעשרות, הרי שיש לומר שאם מוותר על משכורתו יכול לוותר על עבודתו, תלמוד לומר "ועבד הלוי" בעל כרחו, כלומר - משמעות דברי הספרי, שהוא צווי חובה המוטל עליו בהכרח - ומכאן שזו מצות עשה, וזהו עבודת הלוים - מצוה זו, בה נצטוו הלויים בכלל עבודתם.
וכבר התבאר - ענין המצוה ודיניה במקומות מתמיד וממדות, ונתבאר גם כן בפרק שני דערכין (י"א ע"ב) שהשיר לא יאמרוהו זולתי הלוים - ועל כן אמר בריש המצוה "שנצטוו הלויים בה לבד", שאסור לכהנים, וקל וחומר לזרים, לעבוד במקום הלויים את עבודתם.
וכבר נכפל זה הצווי בזאת המצוה בלשון אחר והוא אמרו "ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים" - הרי שיש שרות ללויים וו היא מצותם, ואמר בשני מערכין (י"א ע"א) אי זהו שרות שהוא בשם ה' - דהיינו בפה באמירת שם ה', הוי אומר זו שירה שהיא בפה.

שנצטוו הלוים בה לבד לעבוד במקדש בעבודות ידועות כמו נעילת השערים ואמירת השיר בעת הקרבן, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו "ועבד הלוי".

להיות הלוי עובד במקדש, שנאמר "ועבד הלוי".

שיעבוד הלוי במקדש.