דף הבית        אות בספר התורה להנצחת הבוגרים        על החשיבות שבמצוות כתיבת ספר תורה        לתרומות        צרו קשר

לוי דוד ז"ל

סיפור חייו של דוד - דברים שכתבה משפחת לוי

תולדות חייו של דוד לוי ז"ל
דוד שלנו נולד בירושלים בבית החולים "שערי צדק" ביום ד' מנחם אב תשמ"ג. (14.7.83) בשעת בוקר מוקדמת. בן שני במשפחתנו לאחר אביעד-יהודה אחיו הבכור שיחיה. הברית של דוד נערכה כבר בחצור הגלילית אליה עברנו לאחר לידתו ממוסד "עליה" בפתח תקווה. את הברית ערך דוד רפי רוטשילד והסנדק היה הרב נחמן צוקר ז"ל.

את ילדותו הצעירה בילה דוד בגבעת מרדכי שבירושלים, שם גרנו במדרשת "עמליה", ומשם לבית-אל אליה היה קשור בעבותות של אהבה- כל ימיו.

גן, יסודי עד כתה ד' ואז שליחות בברזיל. שלש שנים של חוויות מיוחדות במינן כולל שהייה קצרה בבי"ס חב"ד, וארוכה כתלמיד הכי צעיר בישיבת "אור ישראל" בפרבר של סאו- פאולו ברזיל.


דוד התחיל להניח תפילין בברזיל, חודש לפני בר המצווה, כמנהג האשכנזים.
חזרנו לארץ מעט לפני בר - המצווה שהייתה מוכנה לפרטיה, ואשר התבטלה עקב פטירתה של סבתו. כהרגלו, דוד מעולם לא התלונן על ביטול החגיגה ומעולם לא בקש תחליף למסיבה שהתבטלה ולמתנות שלא קבל.

את כתה ח' דוד סיים בחטיבת הביניים מטה בנימין בבית אל. כתות ט' וי' דוד למד בישיבה התיכונית ב"נתיב מאיר" בירושלים, וכתות י"א- י"ב היו שנים מלאות חוויות בישיבה התיכונית בבית אל.
כשבסיום כתה י"א, המשפחה עוברת למרכז שפירא, דוד נשאר קשור בנימי נפשו לבית אל.
בסיום י"ב מתחיל דוד יקירנו את לימודיו בישיבת ההסדר "מעלות" כולל שירות צבאי מלא אתגר בגדוד "שקד" בחטיבת גבעתי.


בסיום השירות חוזר דוד לישיבה ושוקד על לימודיו המיוחדים. רק לאחר פטירתו מצאנו בין חפציו כרטסת מפורטת המתייחסת לכל הנושאים המרכזיים ביהדות, במחשבה ובאמונה, ובה תמצית מזוקקת על כל נושא ונושא לפי סדר הא-ב.
לקראת סוף לימודיו בישיבה דוד מחליט שהוא הולך ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. לכן הוא תופס את עצמו בידיים ובתקופה של פחות מחצי שנה הוא משלים ומשפר בגרויות ועושה פסיכומטרי בהצלחה מרובה. בקלות דוד מתקבל לפקולטה למשפטים ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.
בשנה השנייה דוד שלנו מחליט שאפשר לעשות יותר והוא נרשם גם לחוג חשבונאות באוניברסיטה.
שלשה תארים ביחד!!! מבחן רדף מבחן, אך דוד, גם לעדות חבריו, לוקח הכל בקלות, בנועם ובחיוך, ובדרך לא מפסיק להשקיע ביחס לחברים, בעבודה כמאבטח במשרדי הממשלה השונים, ובהתנדבות שלקח על עצמו במשך 3 שנים ב"ידיד",
(עמותה שמטפלת בעזרת מתנדבים בפניות של מיעוטי יכולת שנתקלים בבעיות של בירוקרטיה ממשלתית, ומלווה אותם עד לסיום מוצלח של הטיפול)


גם בתקופה האחרונה של חייו דוד היה עסוק עד מעל הראש במבחנים. ביום שני הוא עשה מבחן אחד גדול וביום חמישי היה אמור לעשות מבחן גדול אחר.
ביום שלישי, יום התאונה, דוד הפסיק את לימודיו לקראת המבחן כדי להגיע לתור שקבע אצל רופא אורטופד באשדוד. הרופא היה אמור לבדוק את הכתף שנפצעה בתאונה הקודמת שארעה כשלשה חודשים קודם.
רצה הקב"ה ודוד לא הגיע לרופא האורטופד אלא ל"רופא החולים", למתיר האסורים ולמחיה המתים, שבטובו ישלח במהרה את הגואל ויחיה את המתים ונשוב לראות את דוד היקר והאהוב שלנו במהרה בימינו, אמן.