בס"ד
במשכיות כסף - בתובות

שער חיצוני

קדמת המעלות



תפוחי זהב במשכיות כסף - מתוך ההקדמה לחוברת


הרמב"ם בפתיחתו למורה נבוכים מתפעל מתיאורו של משלי את התורה, וז"ל:

אמר החכם "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו"'. ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. "משכיות" הם הפתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו מעשי הצורפים, ונקראו כך מפני שהראות עוברת בהם, תרגום "וישקף" - "ואסתכי". אמר, כי כמו תפוח זהב בתוך רשת של כסף אשר חוריה דקים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו. התבונן כמה נפלא הוא הדבר הזה בתיאור המשל המחוכם, לפי שהוא אומר כי הדבר שהוא בעל שני פנים - כלומר, שיש לו פשט וסוד, ראוי שיהיה פשטו נאה ככסף, וראוי שיהיו תוכו יותר נאה מפשטו, עד שיהא תוכו ביחס לפשטו כזהב לגבי הכסף, וראוי שיהא בפשטו מה שיורה למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו התפוח הזהב הזה שכוסה ברשת של כסף שנקביה דקים מאוד, אשר כאשר רואים אותו מרחוק או בלי התבוננות מעמיקה, אפשר לחשוב בו שהוא תפוח כסף, וכאשר יתבונן בו היטב בעל עין חדה, יתברר לו מה שיש בתוכו וידע שהוא זהב.

הרמב"ם משליך את דברי משלי על המשלים הנבואיים, השל"ה בהקדמתו מרחיב ראִיה זו אל כל התורה כולה.
דברים אלה מאירים את עינינו בהתייחסותנו לתורה. "התבוננות מעמיקה" זו תוכל להאיר לנו גם את מבטנו על תקופתנו.
לעת כזו, קורא אותנו הראי"ה לראיה גדולה:

לעולם לא נוכל להתעלם מהתרופה הכללית הכוללת את הכל, ושעזיבתה היא שגרמה לנו את נפילתנו, והוא הדבר מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרא, לשנות ולשלש מאות ואלפים פעמים, עזבנו את נשמת התורה...
לתשובה גדולה אנחנו נקראים, לתשובה מאהבה ולכל מכשיריה, דוקא בעת משבר גדול וסכנה עצומה, צריכים לקחת את המעולה שבתרופות, רדיקלים אנו מוכרחים להיות, בפשרות למחצה לשליש ולרביע מאומה לא נתקן. האמונה אבדה, הולכת ומתדלדלת, מפני שהופרה תורתה, אין דורש ואין מבקש...
לא זאת היא נחמתנו מה שהצד האפיקורי שבעמנו, הוא יותר צפוי להרס וכליון. צרת רבים כזאת אינה חצי נחמה, כי-אם צרה כפולה...
ולמה נלך בדרכים רחוקים, בעוד שהדרך הכבושה והישרה לפנינו היא. כל התורה בפירושיה הרוחניים כולם, צריכה היא להתעלות אצלנו. כל מי שיש אומץ בלבבו, כח בעטו ורוח ד' בנשמתו, קרוא הוא לצאת אל המערכה ולצעוק הבו אור. מחזה אחר, לגמרי אחר, היינו רואים בדורנו, אלמלי נתנדבו חלק רשום מבעלי הכשרון, הממולאים בתורה ובשכל טוב, לעבוד את כרם ד' בתוכו פנימה...
ובכל זמן שאנו נדדים, נשחטים ונטבחים, כצבאות וכאילים, על אשר אין אנו מכירים את תפקידנו, באים אנשים קטנים ומצומצמים, ומרפאים אותנו ברפואות קרות מכל המינים ואת סם-החיים העיקרי, אותו מניחים בקרן זוית...
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים, לחזק את ידי העמלים עם הציבור לשם שמים, ולאמץ את רוח כל אשר זיק אור ד' בוער בלבבו, לקום יחד באגודה אחת להאיר אור ד' על עמו, ותפקידה של ארץ ישראל, בתור גיא חזיון, יוכל רק בתכונה זאת לצאת מתוך המחשכים הרבים אשר יסבוה. (מתוך אגרות רא"יה אגרת תפ"ג, עיי"ש עוד בדבריו)


המבט הפנימי והמעמיק אותו נסגל בתוך בית המדרש, יוכל להקרין את אורו על כל שטחי החיים, וממנו נשאב תעצומות עוז להתמודדויות הגדולות של תהליך גאולתנו.


אמר רבי חייא בר גמדא: נזרקה מפי חבורה ואמרו: "בעשתה" - יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורין. (שבת ג/א)


חוברת זו 'נזרקה מפי חבורה'. כחמישים לומדים חברו יחד ליצירת התוכן, בסדרת מפגשים לאחר לימוד כל סוגיא, בדרך המוסברת בחוברת 'שיר למעלות ה' במאמר 'לימוד בחבורה'.
את הסוגיא הראשונה בפרק ב צירפנו ללימוד פרק א, מצד שייכותה למחלוקות רבן גמליאל ור' יהושע. סביב מחלוקות אלו יש שיטות תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, בנושאים יסודיים בש"ס, שאחוזים זה בזה בסבך שרבים הולכים בו לאיבוד. השתדלנו לעשות סדר. אמנם ניתן לקרוא כל מאמר בפני עצמו ולהבינו, אך גם ישנם בכל מאמר קישורים למאמרים אחרים, תוך באור היחס בין הסוגיות.
המלצתנו החמה: לקרוא בשלב ראשון רק את גוף המאמר, ללא ההערות, על מנת להבין. רק בשלב השני כדאי לקרוא שוב, עם ההערות, בכדי להסכים, להזדהות ולהעמיק.
מצורף לחוברת דיסק, עליו נמצאים קבצי שמע MP3 של שיעורים שנאמרו כסיכום עבודת החבורה. יתרון השמע על פני הכתב הוא בחיות ובהטעמה של התוכן. יתרונות הכתב הם: דיוק, תמציתיות, סדר, והרחבות כשנדרש. לכן, הנוסח 'הקובע' הוא הכתב.
נשמח לכל תגובה שהיא, הערות והארות, פרטיות וכלליות, כראוי לתלמידי חכמים של ארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה. כתובת למכתבים: ישיבת הסדר מעלות יעקב ת.ד. 222 מעלות. טלפונים: 4334006-050, 9979708-04. דואר אלקטרוני:malot@yesmalot.co.il
תודה ויישר כח לראש הישיבה, לכל בית הישיבה, להוצאת הספרים, ובייחוד לכל תלמידי החבורה.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי
אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ



למעלה

ברכת ראש הישיבה


שמחה רבה לבית מדרשנו עם הופעת חוברת נוספת בסדרת חוברות "במשכיות כסף", הפעם על מסכת כתובות. חוברת זו היא סיכום הדברים שעלו מתוך לימוד בחבורה, בהנהגת ר"מ הישיבה הרב אביב זגלמן שליט"א.

חכמים מכנים את הדברים שנכתבו על ידם בשם "חיבור". שם זה ראוי ביותר לדברים שלפנינו, מכמה פנים.

"חיבור" על שום מה?
על שום שנתבררו הדברים בלימוד ב"חבורה". דרך לימודית מיוחדת סלל הרב אביב בישיבתנו, שעניינה הוא בירור הדברים בחבורת הלומדים. הלימוד בחבורה מביא לידי ביטוי את מבטו של כל לומד על הסוגיא, וחיבור הדברים של כל הלומדים בונה קומה נוספת בהופעת התורה.
תלמידי חכמים נקראים "חברים", "מפני שחברותם זה לזה היא החברות האמתית מפני שהיא לשם שמים" (פירוש המשנה להרמב"ם דמאי ב, ג). החיבור לשם שמים מוליד מדרגה חדשה בלימוד התורה, הנקנית בחבורה.

"חיבור" על שום מה?
על שום שנתחברו בחובָרת ההלכה והאגדה.
"הננו קרואים לסול מסלות כאלה בארחות הלימוד, שעל ידיהן ההלכה והאגדה תתחברנה חיבור עצמי" (אורות הקודש ח"א, עמ' כה). יגיעה ועמל נדרשים כדי שיהיה החיבור עצמי וטבעי ולא מלאכותי ומקרי, וכדי לזכות לעמוד על העומק הפנימי הבונה את פרטי הסוגיות וההלכות. היגיעה ניכרת בדברים שלפנינו, ובודאי יש בהם כברת דרך חשובה במסילה ההולכת ונסללת של ארחות הלימוד המחברות את ההלכה והאגדה.


"חיבור" על שום מה?
על שום שמביאה דרך לימוד זו להתחברות התורה עם לומדיה.
"ובודאי אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת, ואם-כן הוא מגדיל התורה ממש בלמודו" (אורות התורה ב, א). בדברים שלפנינו יש אור חדש, שנולד מהתחברותה של התורה לנפשות המיוחדות שעמלו על לימודה, מתוך לימוד בחבורה וחברות הלומדים אלו עם אלו.

ברכתנו ותפילתנו שנזכה שתהא תורתנו לשמה, ויערבו דברי התורה על שומעיהם וקוראיהם, ושלא יתערבו בהם מחשבות זרות, ויפעלו עלינו ועל כל ישראל לטובה.

למעלה

תוכן הענינים

למעלה