בס"ד

שיר למעלות ג

שיר למעלות ג

שער חיצוני

קדמת המעלות

בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תמם, מלים חמרים חמרים, אותן ואת צרופיהן השונים, ורק מעטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המילים ההם בימי גבורתן.

כמה מאותן המילים לא באו לעולם אלא אחרי חבלי לידה קשים וממושכים של דורות הרבה; כמה מהן הבהיקו כברקים פתאום ובטיסה אחת האירו עולם מלא; דרך כמה מהן נמשכו ועברו מחנות מחנות של נשמות חיות - נשמה הולכת, נשמה באה. כל אחת הניחה אחריה צל וריח, וכמה מהן שמשו נרתיקין למכניזם דק ומורכב מאוד של מחשבות עמוקות והרגשות נעלות בצירופיהן ובצרופי-צרופיהן הנפלאים ביותר."

גילוי וכיסוי בלשון, ח.נ. ביאליק

ביסוד היצירה עומדת היכולת להוריד את הרעיון המהלך במעמקי רוחנו לתוך צמצומי האותיות הנדפסות על גבי הנייר. הברקות אלו קיימות הן אצל כל אדם, אולם לא כל אחד נשאו רוחו לעבור את חבלי הלידה הקשים של צמצום אחר צמצום והגדרה אחר הגדרה המכסות את רעיונותיו בשכבות ובעטיפות עד ללבוש המלא המופיע לפנינו בדיו.

הרעיונות עצמם קיימים בנפשו של כל אחד. בשורש מהותו של לימוד קיומי, קיימת היצירה המופיעה עם התפתחות הלומד: 'בתחילה תורת ה' ולבסוף תורה דיליה'.

יצירה זו יכולה להופיע כרעיון חדשני, הברקה מקורית או אף דרך סידורית של שיטה שהתיישבה והתמזגה בנפשו של הלומד. היצירה איננה נספחת ללימוד, אלא מהווה את עצם חייו - 'חיים של יצירה' הם-הם חיי הלימוד. וממילא התרבות היצירה מסמלת תגבורת חיים בלימוד, ולכל יצירה מקומה הראוי.

על היצירה לצמוח יחד עם הלימוד מרגע פתיחת הספר והלאה. אמנם, לא כל הנאמר ואף הנכתב ראוי לפרסום, אולם הופעת הדברים אינם המדד ליצירה כלל. עם זאת, אין זה מן הנמנע - ואכן אנו רואים זאת לנגד עינינו - היווצרותם של מסגרות כתובות שונות המשמשות במה לאותן היצירות לפי רמתן.

"יש עכשיו ספרים הרבה וגם עתידים להיות עוד ספרים הרבה, ואסור להלעיג על שום אחד מהם - כי כולם צריכים לעולם" [שיחות הר"ן].

אנו שמחים להציג בפניכם אסופת מאמרים זו, אשר נכתבה בידי תלמידי הישיבה ובוגריה, החל באלה אשר זו להם שנה ראשונה בבית המדרש, וכלה ברבנים ובראש הישיבה.

כולנו תקווה שהוצאתן לאור של יצירות הלומדים מבתי המדרש תהפך לנוהג קבוע בישיבות כולן, עד אשר "חכמות בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה".

העורכים

למעלה

תוכן הענינים

מעלה תלמוד

סוגיות חנוכה
1 ראש הישיבה הרב יהושע ויצמן פרסומי ניסא
2 הרב תמיר כהן התרמודאים וזיקתם לחג החנוכה
סוגיות סוכה
3 יאיר בר אילן ומויש דוקלר התבוננות בסוגית הגובה בסוכה
4 יעקב אסולין סוכה ישנה - למימד הזמן בסוכה
סוגיות ברכות
5 שמואל סופר ואבי וולטרס תפילת הדרך
6 דורון גרינברג וטל צדוק יסודות בתפילה לאור ההלכה
7 אליקים ארביב וערן שולביץ בין קריאת שמע לתפילה
8 אסף זילברפלד יסוד המחלוקת בתקנת התפילה
סוגיות כלליות
9 אביגדור ויצמן פתחים וחצרות
10 אמיר גלטר ברכת חתנים
11 דניאל פרמביץ עיון בדין ה'סיום'
מעלה מצוה
12 אייל גריינר מה בין ערי מקלט לערי לויה?
13 יובל טורם 'לא היה ולא עתיד להיות'
מעלה תנ"ך
14 דוד הלל וינר יואב בן צרויה ובניהו בן יהוידע
15 אלעד ליסון חלום פרעה - פרשנויות ומאבקים תרבותיים
16 יניב חניא לסדרם של שבעת העממים בתורה
17 נעם לוגסי חצי שבט המנשה
18 דוד הלל וינר הארון
מעלה מדרש
19 הרב מרדכי פרומר בין אמיתתה של תורה לבין צרכי השעה
20 נאור גלעד יחסי רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע
21 נעם לוגסי ויאיר בר אילן חוני המעגל
מעלה מחשבה
22 אייל גריינר מצוות בטלות לעתיד לבא
23 שרון שמחי יחסו של הרב קוק ללשון העברית
24 חננאל רוזנברג מקורות במשנת הרב קוק
25 ארנון גורליק על מקורות ומקוריות (תגובה)
מעלה יצירה
26 שירה, פרוזה
נספח
27 אליחי גלידאי טבלת עזר לתולדות תנאים ואמוראים

למעלה

תוכן מורחב


מעלה תלמוד

פרסומי ניסא - ראש הישיבה הרב יהושע ויצמן. 1
"אנו צריכים להראות את האמת שיש באוצרנו האלקי, הנעם וההוד שיש במצוותיה המעשיות ובתיאור הליכות החיים כולם שעל פיה ובתוכה" (הראי"ה). עיון מעמיק במחלוקת רש"י ותוס' בסוגיית פרסומי ניסא פותח בפנינו צוהר להתבוננות במשמעות המצוות כולן.
התרמודאים וזיקתם לחג החנוכה - הרב תמיר כהן 2
המאמר מתחקה אחר עקבותיהם של התרמודאים, דרך עיון במקורות חז"ל ובמקורות מן המחקר ההסטורי. מתברר, שקיים קשר עמוק בין מהותו של חג החנוכה, ובין האומה התרמודאית.
התבוננות בסוגית הגובה בסוכה - יאיר בר אילן ומויש דוקלר 3
בתחילת מסכת סוכה מופיעה מחלוקת אמוראים בהבנת הטעמים בעניין גובה הסוכה. לאחר ברור של שיטות האמוראים ננסה להבין את ההיבט הרוחני העומד ביסוד כל שיטה ושיטה, הבא לידי ביטוי בקביעת הגבול המותר בגובה הסוכה.
סוכה ישנה - למימד הזמן בסוכה - יעקב אסולין 4
החגים מופיעים כמאורעות זמניים, כנקודות בודדות בלוח השנה. אולם עם זאת, מקרינים הם על סביבתם. דין סוכה ישנה מבאר כי לעקרון התפשטות הזמן בשלושים יום הקודמים לו יש השלכות הלכתיות. כמו-כן ננסה במאמר זה להראות כיצד שורש מחלוקת בית הלל ובית שמאי מופיע בצורת דרשת הפסוקים לפרטיה.
תפילת הדרך - שמואל סופר ואבי וולטרס 5
"וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא". במשמעות הביטוי "המלך בקונך" נחלקו הראשונים, ולמחלוקת זו השלכות רבות על הלכות והנהגות בתפילת הדרך. כאשר נתבונן בתקנת התפילה, נקבל הבנות חדשות המאירות את מהלך הסוגיה והדינים הפזורים בה.
יסודות בתפילה לאור ההלכה - דורון גרינברג וטל צדוק 6
מאמר זה מציג שתי גישות כלליות להבנת התפילה: ראייתה כעבודת הנפש או ככלי להורדת השפע. בנוסף לכך נראה דרך סוגיות והלכות שונות שתי בחינות ביסוד התפילה: עמידה לפני מלך ובקשת הרחמים מה'.
בין קריאת שמע לתפילה - אליקים ארביב וערן שולביץ 7
היחס בין ק"ש לתפילה מורכב: מצד אחד ישנו קשר המתבטא בחיוב 'סמיכת גאולה לתפילה', ומצד שני מופיע שוני הבא לידי ביטוי בהבדל הזמנים ובהבדלים הלכתיים נוספים. מאמר זה מנסה לעמוד על הבדלים אלו בכדי להבין את גדרי ק"ש ותפילה, והבדלים אלו יובילו אותנו להבנת שתי גישות שונות ביחס האדם לאלוקיו.
יסוד המחלוקת בתקנת התפילה - אסף זילברפלד 8
המחלוקת המובאת בגמרא בין ריב"ח לריב"ל בדבר תקנת התפילה, נובעת משורש עמוק יותר והוא עצם מקור החיוב: מתפילת היחיד או מתפילת הציבור. בנוסף לכך מבאר המאמר את הקשר בין תפילת מוסף לבין תפילת הציבור, המבואר ע"י משנת "חבר עיר", וכך מתבארת ג"כ מהותה של תפילת הציבור.
פתחים וחצרות - אביגדור ויצמן 9
עיון בסוגיית פתחים, שמקורה במסכת בבא-בתרא, שולח אותנו להבנה, כי הלכות ממוניות ואחרות נידונו ע"י חז"ל מתוך התבוננות בפנימיותה של תורה, שהיא שהגדירה את צורת ההסתכלות על חיי האדם
ברכת חתנים - אמיר גלטר 10
בשורת האחדות והאהבה בקשר שבין בני הזוג, באה לידי ביטוי בברכת חתנים. ע"י התבוננות בסוגיה זו נראה כיצד חז"ל סייעו לקשר המיוחד כבר בשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובדין המיוחד של "פנים חדשות".
עיון בדין ה'סיום' - דניאל פרמביץ 11
מעמד ה'סיום' מוכר לכולנו כמשתתפים פעילים או כמשקיפים מהצד, אולם מה יודעים אנו על מקורו ותוכנו של מנהג זה? במאמר זה נדון בחלק נבחר מדברי הראשונים והאחרונים בעניין, ונעיין מעט בתוכן התפילות הנאמרות בו.

מעלה מצוה

מה בין ערי מקלט לערי לויה? - אייל גריינר 12
מאמר זה מנסה לבחון את השוה והשונה בין מצוות אלו הנראות לנו במבט ראשון משיקות זו לזו. מתוך עיון בסוגיות הגמרא, הפרשנים ודיוק לשון הרמב"ם בספהמ"צ ובי"ד החזקה - ננסה להגדיר את ייחודה של כל מצוה, ולהגיע להבנה עמוקה יותר במשמעויותיהן השונות.
'לא היה ולא עתיד להיות' - יובל טורם 13
הגמרא בסנהדרין דנה בגדרי בן סורר ומורה, ומביאה מחלוקת האם דין זה מציאותי או שמא תיאורטי בלבד. בעזרת הקבלה למחלוקות אחרות בדיני סנהדרין, ותוך עמידה על אישיות החולקים ניתן לחשוף רובד עמוק בהבנת משמעויות הדין והעונש, וכן ערכי מוסר יסודיים המשתקפים במחלוקות הנ"ל .

מעלה תנ"ך

יואב בן צרויה ובניהו בן יהוידע - דוד הלל וינר 14
מאמר זה עוסק בדמותם של שני שרי צבאות ישראל - יואב בן צרויה ובניהו בן יהוידע. ננסה להראות לאור גיבורים אלו - על השווה והשונה שבהם - כי הגבורה תלויה בקשר אמיץ ברמתו הרוחנית והמוסרית של האדם, לטובה או חלילה לרעה.
חלום פרעה - פרשנויות ומאבקים תרבותיים - אלעד ליסון 15
הסיפור על אבותינו שירדו מצרימה מופיע בתורה בספרים בראשית ושמות. לתקופה זו יש רקע היסטורי הקשור ביחסי הכוחות בין התרבות ה'שמית' לתרבות ה'חמית'.לימוד התקופה על כל רבדיה, התרבותיים הכלכליים והצבאיים פותח בפנינו הבנה מעמיקה יותר בסיפור עמידתו של יוסף מול פרעה והחרטומים.
לסדרם של שבעת העממים בתורה - יניב חניא 16
קושי מפורסם הדורש בירור הוא ההופעות השונות של שבעת עממי כנען בתורה. אמרנו שבעה? המניין הזה מופיע פעם אחת בלבד, כשבשאר המקרים נימנים ששה, עשרה, חמישה או שלושה. בנוסף לכך סדר העממים, מיקומם הגאוגרפי ושמותיהם מתחלפים שוב ושוב, עד שאין מקום בו מוזכרים הדברים באורח דומה למשנהו. במאמר זה ננסה למצוא קו חורז להופעות אלו.
חצי שבט המנשה - נעם לוגסי 17
חצי שבט המנשה נפרד מהעם קודם הכניסה לארץ המובטחת, ואין זה במקרה. נדמה כי שבט זה מהווה פרק נסתר בתולדות היחסים הפנימיים בעם, דבר שמשתקף פעמים רבות: החל מבנות צלפחד, דרך חלוקת הנחלה וכלה ביפתח ומלחמתו בעמון. במאמר זה ננסה לברר מהו שורש ההתפלגות, ולחשוף את הופעותיה והשלכותיה במקומות שונים בתנ"ך.
הארון - דוד הלל וינר 18
מאז נגנז ארון הברית מימי יאשיהו ועד ימינו מצפים אנו לשובו. במאמר זה ננסה להראות שמלבד שימושו כ'כלי קיבול' ללוחות, גורם הארון מצד עצמו שכל ישראל ידבקו בתורה ובתרבות ישראלית ולא יטמעו בתרבות זרה ובגויי הנכר.

מעלה מדרש

בין אמיתתה של תורה לבין צרכי השעה - הרב מרדכי פרומר 19
המחלוקות בין בית הנשיא לחלק מן החכמים נראות לפעמים קשות ונוקבות. לעיתים נדמה שהמחלוקת ההלכתית עוברת לרבדים של מאבקי כח פוליטיים קשים. מאמר זה מנסה לחשוף את עומק המחלוקת הנובעת מגישות שונות להנהגת חיי העם, בהתאם לתפקידים אותם נשאו כל אחד מבעלי המחלוקת.
יחסי רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע - נאור גלעד 20
כחם של מפגשי הדמויות במדרש טמון בסוגייה הרוחנית בה הם דנים. החשיבות אינה דווקא באירוע הספציפי המתועד אלא באופן שימושו כלבוש לסוגיה הרוחנית שהשתמרה בו. בעזרת הרחבה הסטורית ועיון מעמיק בתהליכיה, יסתייע בידינו להבין יותר בעומקו של המדרש המתאר את מפגשיהם של ר' עקיבא וטרונוסרופוס, ולחוש בסוגיות הרוחניות המבצבצות ועולות מבין חרכי המדרש.
חוני המעגל - נעם לוגסי ויאיר בר אילן 21
דמותו ומעשיו של חוני המעגל מעלים תהיות רבות. מפני מה זכה להיכתב במשנה, ומה עומד מאחורי מעשיו המשונים? המאמר שופך אור על דמותו של התנא המסתורי, תוך השוואה מתבקשת לדמויות בעלות קווים זהים, ובחינת רקע התקופה בה חי חוני.

מעלה מחשבה

מצוות בטלות לעתיד לבא - אייל גריינר 22
ננסה להעמיד את שאלת מעמד המצוות לעתיד לבא במרכז דיון סביב פסקה ב'אורות הקודש'. הדבר יעשה תוך הגדרת השיטות השונות בעניין, דרכם נוכל להתחקות אחרי מקורותיו של הרב והבנת חידושו, ומתוך כך להתבונן בהופעתה של נקודה פנימית זו בזמנינו אנו.
יחסו של הרב קוק ללשון העברית - שרון שמחי 23
רבות דיבר הרב קוק אודות תחיית האומה ע"י השיבה לארצה ולמקוריותה. אחד מסממני המקוריות של ישראל הוא לשון הקודש. במאמר זה נבדוק מה היה יחסו של הרב לשפה העברית הן בצדדים הרעיוניים והן בצדדים המעשיים, וכיצד השתלב הרב במהלך של התעוררות השפה העברית בתקופתו.
מקורות במשנת הרב קוק - חננאל רוזנברג 24
האם ניתן ללמוד את משנת הרב ללא בירור מקורותיו וההקשר בהם נכתבו הדברים - וזאת על-אף שכתביו אינם בנויים כשיטה מסודרת? במאמר זה נדגים במספר פסקאות שונות מכתבי הרב כיצד מובנים דבריו והמושגים בהם הוא משתמש לאור המקורות השונים עליהם הסתמך הרב או השיטה אליה התייחס באותם שורות.

למעלה