ללמדך שפרשה ראשונה של קריאת שמע אין בה פירוש מתן שכרה בעולם הזה, כמו שכתוב בפרשה שניה "והיה אם שמוע" - "ונתתי מטר ארצכם", זה מתן שכר העוסקים במצוות שאין עוסקים בתלמוד. ופרשה שניה כתיב בה "בכל לבבכם ובכל נפשכם" ולא כתב "בכל מאודך", ללמדך שמי שאוהב עושר ותענוג, אינו יכול ללמוד תורה שבעל פה לפי שיש בה צער ונדוד שינה ומנבל עצמו עליה, לפיכך מתן שכרה לעולם הבא שנאמר: "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול".

כי פרשת "שמע" כולה בלשון יחיד נאמרה, ויחיד שאפשר לו הוא צריך לקיים "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", דברים ככתבן ממש. לכן לא נאמר "בכל מאודך", פירוש, "בכל ממונך" כמו שכתב במשנה סוף ברכות, רצונו לומר שלא לעסוק בפרנסה כלל, אבל פרשת "והיה" שנאמרה בלשון רבים, לרבים כמעט מוכרחים להתעסק על כל פנים מעט גם ברווח ממון לחיי נפש, לכן לא כתיב בה "בכל מאדכם".