פרשת השבוע פרשת ויצא הרב יהושע ויצמןכסלו ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: שמחי שרון.



סולם יעקב


המדרש בפרשת אמור1 דורש את הפסוק: "ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו":

ר' נחמן פתח "ואתה אל תירא עבדי יעקב" (ירמיה ל') מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כ"ח) "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה"... אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקב"ה "ואתה אל תירא", אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית. לא האמין ולא עלה. אמר ר' ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהלים ע"ח) זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה אלו האמנת ועלית עוד לא ירדת, ועכשיו שלא האמנת ולא עלית עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה... "כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה" (ירמיה ל') אומות העולם שהן מכלין את שדותיהן אעשה כלה, "ואותך לא אעשה כלה" אבל ישראל שאין מכלים שדותיהם כמה דאת אמר "לא תכלה פאת שדך" לא אעשה כלה, "ויסרתיך למשפט" מייסרך ביסורין בעוה"ז כדי לנקותך מעונותיך לעתיד לבא, אימתי בחדש השביעי.

הדברים במדרש תמוהים. יעקב אבינו "לא האמין ולא עלה" למרות שהקב"ה מבטיח לו "אל תירא עבדי יעקב" - שאם הוא יעלה לא תהיה לו ירידה. עוד צריך ביאור מה הקשר למצות פאה שמובאת בסוף המדרש.

יעקב רואה את שרי האומות עולים ויורדים. הירידה בסולם היא הירידה מעל במת ההיסטוריה שהאומות הגדולות ביותר עברו אותה. יעקב אבינו מבין שנפילת האומות באה כיון שהתפקיד שלהם הוא תפקיד חמרי כלשון הרב במאמרו "נחמת ישראל"2:

עם עולם יוכל להיות רק עם כזה, שההתעלות התמידית היא עומדת על דגלו, וזה אי אפשר רק באומה, שההתעלות לצד החפץ האלהי היא שורש נשמתה, שהוא עילוי שאין שום גבול וסוף לרוממותו, כי התכונה האלהית לא תדע גבול וסוף לעילויה, להשלמתה והתפתחותה. על כן לא יזקן ישראל לעד, ולעולם כחו חדש עמו. "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל" (ישעיה מ"ו, ד').

יעקב אבינו לא רוצה לעלות באותם שלבים בסולם שהאומות עולות עליהם. לא יתכן שמה שמתאים לאדום ולבבל מתאים גם לישראל. מדינה, צבא, תעשיה וכלכלה אלו ערכים שיש להם סוף. יעקב רוצה סולם רוחני.
באחד המדרשים נאמר "לא האמין בעצמו ולא עלה" יעקב אינו מאמין בכחו להעלות את הערכים המעשיים הללו עד לראש הסולם בלא לרדת.
על כן ענשו הוא שבניו - עם ישראל - יצטרכו להשתעבד לאומות ורק דרכן יוכל עם ישראל לחיות בעולם הזה על כל מרכיביו.
מצות פאה מבטאת את ההבדל בין ישראל לבין העולם. אנו נצטוינו שלא לכלות פאת השדה בקציר. אנחנו לעולם איננו מסיימים את תפקידנו. הקצה אצלנו הוא אינסופי. כיון שעם ה' אנחנו ונשמת אלקים בקרבנו, לכן איננו יכולים להביע את כל מהותנו במציאות המעשית ולעולם אנו בדרך... האומות, לעומת זאת, יש קצה וסוף לתפקידן בעולם והן יכולות להביע מהותן בעולם ועל כן הן מסיימות את הקציר.
החידוש הגדול במדרש הוא, שהבחינה האינסופית שלנו באה לידי ביטוי בשורת המספרים האינסופית המורכבת מערכים מעשיים המשותפים לנו ולאומות העולם, ועלינו להעלות את אותם ערכים של בטחון, כלכלה, התיישבות ועוד, בשלבי הסולם עד למעלה, עד למקום ש"והנה ה' נצב עליו" עלייה שאין אחריה ירידה עולמית.




1 ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'.
2 מאמרי הראיה ב' עמ' 280.


-------------------------------------------------------------------------------------------